סוּדֶא לַצְף

הישוב סודה לצף ידוע לי ממספר כתבי יד אשר נכתבו במאה הי"ז. מיקום הכפר במחוז ד'מאר נעשה על ידי, בהסתמך על העובדה, כי הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי העתיק מספר כתבי יד בישובים: צ'אהרה, נסמי, סודה לצף, פרז מקלט, בשנים תמ"א-תמ"ד (1681- 1704). כיון שהישוב נסמי ידוע לי בודאות באזור ד'וראן שבמחוז ד'מאר, והסופר אף כותב זאת במפורש, מסתבר כי הישובים הללו נמצאים בסמיכות במחוז ד'מאר.

כתב היד הקדום ביותר שמצאתי מכפר סודה לצף הוא משנת תכ"ב-1662. בשנה זו העתיק הסופר ר' יוסף בן שלום את מדרש הגדול לחומש בראשית. בכתב היד ק"ס דפים. בסוף כתב היד רשימת בעלים: סעיד אבן יחיא שקיבל את כה"י בחלוקה עם אחיו בשנת אתתקפ"א לשטרות (ת"ל-1670), סעיד בן סעיד דאוד ויצחק בן יחיא צבירי.

בקולופון כתוב:

אסתיים בס"ד בארבעה בשבא י"ז יומין לירח אדר א' תתקע"ג לשטרות (תכ"ב-1662) במאתא סודה לצף... ספרא... יוסף בא"מ שלום זלה"ה

כתב היד השני נכתב בשנת תמ"א-1681 על ידי הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי בישוב סודה לצף. כאמור, הוא העתיק כתבי יד נוספים בישובים אחרים. הוא העתיק את הלכות שחיטה ומאכלות אסורות לרמב"ם עם פירוש בערבית. בכתב היד קפ"ג דפים.*

בקולופון כתוב:

נשלמה בעזרת השם בחמשא בשבא דהוא ראש חדש ניסן שנת אתתקצ"ב לשטרי (תמ"א-1681), במאתא סודה לצף. והכותב סעדיה בא"מ שלמה אלקיסי זלה"ה.