קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הכפר מכונה גם ת'ועבת. בסמוך לכפר נמצא קברה של הצדקת מרת שמעה בתו של ר"ש שבזי, ועל קברה היו עולים להתפלל.
ישנה מסורת, כי מרי שלום שבזי נפטר בי' בשבט תר"ע- 1710 בנגד אלבעאדן, אך ציוה את שני תלמידיו לקוברו בקבר הידוע בתעיז.
בשנת תקמ"ד-1783 העתיק סידור בכפר הסופר ר' סעדיה בן שלום הכהן חגבי משנוי. הוא העתיק גם את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי בשנת תקמ"א-1781 בישוב ג'ריס.
הוא היה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת דהרי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת של יהודים, משפחת סאלם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר בודד של משפחות יהודיות בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, ושם המשפחות.
בשנת תרפ"ט-1929 הועתק ספר ההפטריות בישוב נואמה. בכתב היד 121 דפים, ובהם ההפטריות לכל השנה כולל החגים. בראש כתב היד כתוב:
היום יום שני י"ח לחודש אלול שנת בר"ם לשטרי במתא אלנואמה יע"א כיר"א.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: שמחי, חדאד, יוסף, סאלם ומליחי.
הכפר נואש נמצא בין צעדה לעקיק. בכל האזור היו תשעה כפרים בהם חיו יהודים: דמאג, גריר, עקלין, שיעב, וטן אלמקאש, נעמן, אלכיס, עקיק ונואש. בכל הכפרים חיו עשרים ושבע משפחות, 171 נפש.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת של יהודים: בעל, אשתו ושלוש בנותיהן. חמש נפשות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע או שמונה משפחות: בשארי, ועלאני, וקחי וצרם.
הכפר נונה נמצא בחלק הצפוני של נפת חדא, השייך למחוז צנעא. ליד העיירה זראגה.
הכפר נחשב ריש גלותא, דהיינו, המקום אליו הגיעו הגולים לראשונה לתימן, או מקום התיישבות ראשון לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679).
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 98
- 99
- 100
- 101
- 102
- 103
- 104
- 105
- 106
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »