בכפר אלנש שבנפת חימה חיו יהודים. לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.
יתכן, כי כפר זה זהה עם הכפר הקודם.
קהילות תימן
תצוגת 1001 - 1010 מתוך 1942
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות. בפנקס מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית מס החסות, מפורטים שמונה משלמי מס: יחיא סעיד הארון, אחיו צאלח, אחיו שלום, אחיו שאול, שלמה סעיד הארון, בנו שלום, סאלם סעיד מ' וסאלם צאלח אלעוא.
ביב': רדאע ע' י"ג, שס"ח, שפ"ה
הכפר במרחק של שלוש עד ארבע שעות הליכה מגב.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם הארון גדקה ובניו יחיא סאלם והארון, מרי דאוד חירק, סלימאן דאוד חירק ובנו סאלם, דאוד צ'רף ובנו דאוד, יחיא צ'רף ובנו סאלם, יהודה תנעמי ובנו סאלם...
ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 19, 48, פנקס השליחות 32, צדוק 534 המקור: שלמה צרף מקרית עקרון, מפגש יוצאי אנס, נתניה תשס"ב
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: פרחי, משולמי וכהן.
ביב': צדוק 1003 המקור: בנימין פרחי מפ"ת, גויטין כרטסת 741
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי חיים גאהלי ובנו סעיד שלוש ריאל, וסלימאן.
ביב': פנקס השליחות 11
עפ"י המסורת של זקני אזור גחזאן הסביבה, הכפר היה מאוכלס כולו ביהודים עד גלות מוזע. בגלות בשנת תל"ט-ת"מ (1679) כפה השלטון להשתמד או למות. כמעט כל אנשי הכפר המירו את דתם חוץ מאחדים שהצליחו לברוח, ועד היום הכפר היה מאוכלס בצאצאי מומרים. הכפר מנה שלושים בתים בערך.
ביב': צדוק 629 המקור: רבים מיוצאי גחזאן
הכפר ממוקם ליד הכפר היהודי אכמה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית עשרים וחמש משפחות: כהן, לוי, תיארי, מואס, בקרי, קנמח, בוריה, גוב, מסלם, סלימאן, חסן, יחיא, יעקוב, ועוד. בכפר היה בית כנסת קטן של סאלם יעקוב. במקום חי יעקוב בן עזרא מצנעא, אשר התפרנס מקצאיב לנרגילות.
חיים צדוק, שליח העלייה, כתב בספרו, כי בב' באדר א' תש"ו-1946 שלח סיוע של ק"ן ריאל לכל המורים עבור ארבעה...
ביב': חיים צדוק, מן המיצר ע' 257, שלום בני משה, דור לדור יספרו ע' 121-122, נחשונים ע' 251, צדוק 803 המקור: יוסף בורה מאליכין,. גויטין כרטסת 722
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 724
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 725
בסוף המאה הי"ט שמש בהנהגת הקהילה מרי דוד בן סעדיה הלוי, אשר חיבר את הספרים: תורף הזבח ועיבור השנים. תלמידו מרי עודד בן חוזה, שמש בהמשך רב הקהילה.
בתחילת המאה העשרים שמשו בהנהגה מרי יחיא בן חסן = זכריה בן יפת לוי-החברוני, יחד עם מרי עואץ' כהן. שד"ר בית דין צנעא, מרי אברהם בן יוסף שחב, שלח מכתב אל שני המנהיגים עקב המצב הדתי הקשה, ובעיקר על התנהגות של יהודי מהישוב אב, אשר ביזה והשפיל את...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 263, 267, 433, 585, חלק ב' 78, 82, 183, חיים צדוק, מן המיצר ע' 391, נסים ב' גמליאלי, תעודות מדמת ע' 399, נחשונים ע' 260, צדוק 804 המקור: עווד נגאר משתולים
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 97
- 98
- 99
- 100
- 101
- 102
- 103
- 104
- 105
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »