סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. הרב סעדיה חוזה כתב בספרו, כי בכפר היה הרכב של בית דין. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
תצוגת 991 - 1000 מתוך 1942
נוה המדבר הנשקף ממזרח לנגראן על פני "אלרבע אלכ'אלי", היה לפני עידן האיסלאם מרכז מפורסם לנצרות, ושם ערך המלך היהודי ד'ו נואס "בעלת הפיאות" טבח בשנת 523 לספירה. הדרך משם מובילה לכוון פרס. החוקר פילבי תיאר את חיי היהודים באזור.
מכאל לקר כותב עפ"י מקור קדום ביותר, כי יותר ממאה שנה קודם שגרש עמר את בני נג'ראן, בא המלך היהודי ד'ו נואס לנג'ראן, בעקבות תלונות יהודי המקום כנגד התנהגות השתלטנית...
ביב': מיכאל לקר, היהדות בקרב שבט כנדה וה"רדה" של כנדה, תימא ו' נתניה תשנ"ח, ע' 1-28, טובי, מקורות ערביים, פעמים 64, ע' 78, 89, 95, מסעות חבשוש, התימנים ע' 136, 340, אנציקלופדיה ב' ע' 29, פנקס השליחות 13, עליית מרבד הקסמים פרק ט"ז
הכפר נחמה היה ליד הישובים: גוירה, מראצין, ומצפון לתרבה, העיר המרכזית של נפת חוגריה. תחום שבת ביניהם.
הקהילה היהודית בכפר מנתה שלושים עד ארבעים משפחות: שוביילי, קולעי, כהן, יחיא, ועוד. בקהילה היו כוהנים אך לא לוויים, כפי שהיה במראצין ובאלגוירה. בית כנסת אחד גדול בראשות מרי רצ'א יחיא, אביו של הסופר ר' רצ'א בן רצ'א. סופר סת"ם נוסף היה ר' סאלם בן יחיא, סוחר אמיד ותלמיד חכמים ר' רצ'א אברהם...
ביב': אנציקלופדיה א', תימנה, חוזה שרעב ע' קכ"ב, צדוק 1011
הכפר נסמי נמצא ליד צ'וראן, במרחק של שש שעות הליכה מהכפר גב.
הכפר נסמי ידוע לי לראשונה מסוף המאה הי"ז. בשנים תמ"א-תס"ד (1681-1704) העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלמה בן סעדיה קיסי מספר כתבי יד בישובים: אלצ'אהרה, צ'וראן, פרז מקלט, סודה לצף, וכן נסמי. הוא התפרנס מכתיבה, והעתיק את הלכות שחיטה ומאכלות אסורות לרמב"ם פעמיים, סידור, שו"ע אורח חיים, ועוד.
בנסמי הוא העתיק סידור תפילה במימון ר...
ביב': אנציקלופדיה א' וב', פנקס השליחות 39, מפגש יוצאי אנס, נתניה תשס"ב
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 747 (צדוק 1163)
הכפר באזור שבין צעדה לעקיק. בכל האזור היו תשעה ישובים בהם חיו יהודים, עשרים ושבע משפחות 171 נפש.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה אחת: בעל, אשה, בת ושני בנים. סה"כ חמש נפשות.
ביב': לקסיקון ע' 91, אהרון בן דוד, החינוך היהודי ע' 11 (צדוק 38)
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שבע עד תשע משפחות יהודיות.
בפנקס מס החסות של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית מס החסות, מפורטים תשע משלמי מס: סאלם סעיד שועא, בנו צאלח שועא, אחיו סעיד שועא, סאלם יחיא הנדי, בנו יחיא הנדי, אחיו סעיד הנדי, אחיו סלימאן הנדי, אחיו צאלח הנדי ויוסף נגאר.
ביב': רדאע ע' י"ג, שס"ה, שפ"ג (צדוק 677)
כל תושבי הכפר נחשבו צאצאי מומרים או מומרים בעצמם. הם התפרנסו מסנדלרות, וסיפקו נעליים לכל תושבי נפת אנס.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נמנו בכפר חמשה עשר בתים, חמש עשרה משפחות.
ביב': צדוק 532 המקור: יוצאי אנס
הכפר נמצא במרחק של שמונים ק"מ מצפון לקדס.
באזור זבירה לא היו ישובים יהודים. בתקופה מסוימת חיו באזור משפחת חסן מוסא גרנעי, ואף משפחתו עברה לישוב גוירה.
ביב': תימנה ע' 72, 73
באזור נקיל סומארה היו מספר כפרים קטנים בהם חיו יהודים. בכל כפר חיו מניין או חצי מניין יהודים. התפרנסו מאריגה.
האזור ידוע משליחותו של ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, אשר הגיע לאזור בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902).
ביב': רצהבי, במעגלות ע' 60
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 96
- 97
- 98
- 99
- 100
- 101
- 102
- 103
- 104
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »