עוּתְמַה

הכפר נחשב ריש גלותא, דהיינו, המקום הראשון אליו הגיעו הגולים הראשונים לתימן או לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679).

יוסף טובי פרסם חלק ממסמכיו של ר' שלום סנג'אב, ראש קהילת יהודי רדאע באמצע המאה הי"ח. אחד המסמכים עוסק בפניית בת חסן נגאר לערכאות גויים, כדי שתוכל לקבל חלק מהירושה של אביה, שלא היתה זכאית לקבל בדיני ישראל. היא תבעה בבי"ד מוסלמי את אלמנת דודה, סלימאן נגאר ובניו היתומים. השופט המוסלמי מינה לבא כוחה את היהודי חסן גרשי, וזה בקש לזמן את אבי האלמנה ר' יוסף בדאן מהעיירה עתמה. ר' יוסף התחמק והצליח לשכנעה לפנות אל בי"ד רדאע.

יתכן כי מדובר בישוב עתמה זה, הנמצא במחוז אב, מדרום מערב למחוז רדאע.

בתחילת המאה העשרים רב הקהילה היה מרי נסים בן משולם מסורי. בשנת תרע"א-1911 התארגנה קבוצת עולים מנפת בעדאן, כמאתיים נפש. השיירה יצאה בפורים תרע"ב-1912 והגיעו לאחר חג הפסח לארץ ליפו. בשנים אלו נולד בעותמה המשורר ר' דוד הלוי, אשר עלה לארץ בשנים אלו. נפטר בחדרה בשנת תשל"ט- 1979. קבוצת עולים זו היתה ממייסדי שכונת נחליאל שבחדרה.

בשנת תרע"ג-1913 נכתב גט בגרושי סאלם בן סעיד ובדרה בת חסן. חתומים, כנראה, מנהיגי הקהילה: ר' יחיא בן אברהם ור' יעקוב בן חסן.

במחצית הראשונה של המאה העשרים הצטמצמה הקהילה היהודית בכפר, ורוב הכפר נותר חרב.

סמוך לעלייה. הגדולה לארץ מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: אשתר, סורה, דמתי, מסוורי, עוזירי, מצרפי, טויל, נגאר, מחרר, לוי, וחש, סאלם, יעקוב, ועוד. בית כנסת אחד ושלושים ספרי תורה.

בשנת תש"ו-1946 בערך הרכב בית דין בקהילה עוזלה היה: מרי דוד בן דוד וחש-אריה, מרי חסן סעיד מסורי ומרי שלמה בן סעיד. הם חתומים על מכתב בבקשת סיוע לשליח העלייה חיים צדוק. יחד עמם חתומים גם חסן בן חסן מעותמה, מרי ראובן בן עודד כהן מבי"ד אלנצ'ארי, מרי והב בן יוסף מבני שמסן, ועוד.*

אחד ממנהיגי הקהילה סמוך לעלייה הוא ר' יעקוב בן עואץ' דמתי, אשר היה מלמד תורה. הוא שלח מכתב אל חיים צדוק, שליח העלייה בשנת תש"ו-1946, ובו הוא מאשר קבלת הסכום של עשר ריאל לצורך לימוד תורה לתשב"ר. במכתב מב' באדר א' תש"ו כתב צדוק כי הוא שלח לו עשרים ריאל. דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 15 יהודים: 8 זכרים, 7 נקבות, 2 רווקים, 7 נשואים, אלמנה אחת ושלושה יתומים. גיל העולים: 4 ילדים, 4 נערים, 4 מעל עשרים, 2 מעל שלושים ואחד מעל חמישים שנה. שניים התפרנסו מחקלאות ואחד רצענות.

שם המשפחות: ג'וזי, דוד, ד'מארי, דמתי, הרון, יחיא, ינאעי, לוי, מארי, מחזרי וסעיד.

עיין עוד ערך עותמת בעדאן.