קהילות תימן

תצוגת 81 - 90 מתוך 102

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה יהודית אחת, משפחת נעמן.

ביב': צדוק 83 המקור: כ' מדהלה מרחובות

במקום נמצאו כתובות יהודיות ומעט קברים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא היה במקום ישוב יהודי.

ביב': צדוק 111

שם הישוב ידוע לי מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתימן בתחילת המאה העשרים.

לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.

יתכן והכוונה לישוב רכמה שבמחוז ד'מאר, שם חיו מספר בודד של משפחות יהודיות, ממשפחת אכוע. עיין ערך.

ביב': יחיא צברי ע' 106

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא כ'באני ריאל וסאלם עלאפי אשר תרם ריאל.

ביב': פנקס השליחות 14 (צדוק 69)

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

יתכן ומדובר בכפר רויס, שאף הוא נמצא בצפון תימן. עיין ערך קודם.

ביב': גויטין כרטסת 1061

בנפת רוס הישובים הבאים: דאר ביצ'א, ועלאן, כד'אר, עצ'אר, עתמין, קארה, ועוד.

בסוף המאה הי"ט חיו יהודים בכפר. עד שנת תרע"ב- 1912 רב הקהילה היה מרי יעיש שרעבי. לאחר שנה זו התארגנה קבוצה לעלות לארץ ישראל, זאת בעקבות פעילותו של יבניאלי שנה קודם. בקבוצה זקנים וילדים וכן מרי יוסף משולם, אחיו של רב הקהילה. הוא מונה לרב הקהילה ברחובות עד לפטירתו בשנת תש"ל-1970.

לאחר עלייה זו בשנת תרע"ב ועד לעלייה הגדולה, נותרו בכפר מספר קטן של משפחות יהודיות: שרעבי, וחש, שלמה ויוסף...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 202, 361, 638, צדוק 1059 המקור: נפתלי גדסי מרחובות

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת רצ'א. יתכן ושם הישוב הוא כ'זיעה, שבמחוז תעיז. עיין ערך.

ביב': נחשונים ע' 356

עמודים