סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות בערך: וגימה, חדיגי, וקס, ועלאני, קורייש, חדאד, ימיני, ועוד. היהודים חיו בשכונה נפרדת, שכונת שעב.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 12 יהודים: 7 זכרים, 5 נקבות, 5 נשואים, ושני יתומים. גיל העולים: 6 ילדים, 2 נערים, 2 מעל עשרים ושניים מעל שלושים שנה. שלושה עסקו בחקלאות ואחד בתפירה.
שם המשפחות...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות, ממשפחות פנחס ועמראן. רב הקהילה היה מרי שלמה חסן פנחס, אשר נולד בשנת תרנ"ט- 1899, למד אצל מרי חיים פנחס, והוסמך לשחיטה על ידי מרי יחיא נחום, שליח בית דין צנעא. נפטר בראש העין בשבט תשמ"ג-1983.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושתיים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סעיד זונדאני ויחיא זונדאני שלוש ריאל, סאלם זונדאני, יוסף זונדאני, סאלם בן עיצה צג'יר (צעיר) ריאל ורבע, יוסף זונדאני, עיצ'ה זונדאני, סאלם בן עיצ'ה כביר (גדול), סלימאן בן עיצ'ה ובנו יחיא, יחיא משה עמר...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. כיון שאזור גובאן נמצא בדרום העיר רדאע, ואילו ביחאן נמצאת במרחק גדול מצפון מזרח לגובאן, לכן נראה, כי אין מדובר בישוב אחד.
הכפר נמצא במרחק של שני ימי הליכה מביחאן.
שם הישוב ידוע מהספר על יהודי ביחאן. בתחילת המאה העשרים נפטר רב הקהילה מרי שלום יוסף צנעאני, והקהילה נותרה ללא מנהיג. הקהילה התארגנה, נאסף כסף והובא לביחאן מרי אברהם הלוי צנעאני, אשר חי עד אז ברדמאן, מרחק של יומיים הליכה.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
מחוז רדאע גובל עם מחוז ד'מאר מצפון מערב, עם מחוז ירים מדרום מערב, ועם אזור ביצ'א ממזרח. מצפון לרדאע לא היו ישובים רבים בהם חיו יהודים.
מחוז רדאע נמצא על ציר הנסיעה ממרכז תימן לישובים שבדרום מזרח הרחוק של תימן: ביצ'א, לוודר, חבאן ועוד.
במחוז רדאע הנפות הבאות: קייפה, סואדיה, ריאשייה, חוביישיה, גובאן ומוכל.
במחוז רדאע היו שלושים וחמשה ישובים וכפרים בערך, בהם חיו יהודים:...
הכפר רדם ידוע לי מכתב יד משנת תרמ"ז-1887. בשנה זו העתיק הסופר ר' יוסף בן שלמה עוזרי הגדה של פסח. הוא היה מתושבי הכפר רדם, אך העתיק בצ'ראב. נכתב במימון ר' משה נחמ"ן.
בקולופון כתוב:
בריך רחמנא דסייען, נכתבה ונשלמה ה"ה ביום ג' כ"ו אדר שנת בקצ"ח לשטרי התרמ"ז ליצירה (1887) בעיר צ'וראב תוו"ת וירושלם תבנה ותכונן בב"א. והכותב קל הקלים הצעיר מפת"ו בן בכי"ץ (בא"ת ב"ש. יוסף בן שלמה) בן...
עיר גנים ומושב הקיץ של האימאם ואישים נכבדים. בסביבות הכפר היו מטעי ענבים, מהמשובחים ביותר בתימן. ארבעה זנים גידלו באזור.
שכונת היהודים בכפר כונתה: מזאעקה.
ספיר כתב בספרו, כי בשנת תרי"ט-1859 מנתה הקהילה היהודית שבעים משפחות, רובם מנפלטי צנעא, אשר התפללו בבית כנסת גדול, בנפרד מהקהילה המקומית. ספיר התארח אצל מרי שלום קאפח, אך עקב סכסוך בין קאפח לראש הקהילה, ספיר נאלץ לברוח.*...