אזור רחבה נמצא במרחק של עשרים ק"מ בערך מצפון לצנעא.
באזור רחבה הישובים הבאים: דרב אלמהדס, גוב, ביר דראב, חסניין, צבירה, שעב, ועוד.
הישוב רחבה התפרסם מאוד בזכותו של מרי יחיא בן אברהם בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. נולד במחצית השנייה של המאה הט"ז, ונפטר בשנת תכ"א- 1661. הוא היה סופר פורה במיוחד, והעתיק עשרות ספרים. כינויו הספרותי: אבנר בן נר השרוני.
אחד מכתבי היד הוא...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלושים משפחות של צאצאי מומרים. עפ"י המסורת שבידי יהודי הסביבה, תושבי כפר זה התאסלמו בזמן גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679). הם התחתנו ביניהם ונחשבו "פסולים" בעיני המוסלמים, ואף לא התערבו עם היהודים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. לא ידוע שם המשפחה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ היתה קהילה יהודית בכפר. במקום היו שני בתי כנסת, ומכאן יש להעריך כי בכפר חיו עשרות משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי במקום יהודי אחד עם בני משפחתו, ממשפחת ישועה.
כפר גדול של קדרים.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף כהן, הארון כהן, סלימאן כהן שלוש ריאל, מרי דאוד כהן שש ריאל, בנו יחיא כהן שתי ריאל, יחיא דאוד שתי ריאל, סאלם פנחס שתי ריאל ורבע, יוסף ריאל, סעיד פנחס ארבע ריאל וחצי,...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות, ממשפחת גרשי הכהן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
אברהם בן משה יוסף דמתי מדמת כתב, כי אביו ר' משה יוסף דמתי היה הגובה האזורי מטעם הגובה הראשי. דודו, הרב סעיד יוסף דמתי היה ממונה מטעם השלטון הטורקי. אביו היה ממונה על אזור ריאשייה וכוור.