הישוב היהודי ברגום ידוע לי לראשונה מהמאה הי"ז. ביום שני י"ד באלול אתתקפ"ט-תל"ח-1678 נכתב פסק דין בצנעא העוסק בשדה ברגום. הדיינים: מרי אהרון בן דוד כהן ומרי שלמה בן סעדיה מנזלי, לימים הרב הראשי. פסק הדין עוסק בשטר חוב של אשת מרי יצחק בן בוסי, אשר בעלה שילם סכום של עשר ורבע חרף זהב על תיקון ביתה, וסכום של עשרים על ששחרר את השדה שלה בישוב אלרגום.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום עשר משפחות בערך.
הידיעות הקדומות על הישוב היהודי הן משנת תמ"א- 1681. בשנה זו חי בישוב הפייטן ר' שלמה בן יעקוב יהודה. הוא חיבר את הפיוט "כל ברואי עולם", ועוד. הפיוטים ידועים מסידורים כתובי יד, שם כתוב: "שלמה בן יעקוב ממשפחת יהודה מעיר הק"ק רצאבה".
בשנת תצ"ה-1735 הועתק ספק השו"ע טור אורח חיים. לא ידוע שם הסופר. הועתק עפ"י דפוס ויניצאה שנ"ד- 1594.
בהקדמה כתוב:
שלחן ערוך לפני זקנים עם נערים...
גבל בראע נמצא סמוך לחוף ים סוף, הכולל גם את נמל חודידה, מדרום מערב לנפת חראז.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתים עשרה משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סלימאן נדאף שתי ריאל ורבע, יחיא עזירי ואחיו חיים ויהודה ריאל, סאלם סרי ובניו יוסף ובניו יוסף יחיא סאלם ואברהם ריאל,...
שם הכפר ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת תרי"ג- 1853. בשנה זו העתיק הסופר ר' סעדיה בן שוכר מצנעא קובץ בהלכות שחיטה בישוב רקאבי. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר. בכתב היד קע"ג דפים, ובהם: שרח אלחליב, שלמי חגיגה, שו"ע יורה דעה הלכות שחיטה, ועוד. נכתב במימון ר' אברהם בן יחיא חג'בי.
בקולופון כתוב:
אני הכותב... סעיד בן שכר דמן מדינת צנעא. ונכתבה על שם התלמיד... אבראהם בן יחיא אלמכונה...
ביום חמישי י"ד בטבת ב"ר-תרמ"ט-1889 נכתבה כתובה בנשואי אברהם בן סעיד סוילם מצ'מון וזהרה בת שוכר אבורוס דהרי, "במתא ראוד דעל עינא דמיא אלעיאנה מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' עואץ' בן חיים ור' יחיא בן יחיא הרון.
שם הכפר ידוע לי כמקום לידתו של ר' שלמה בן יוסף, אשר היה נשיא יהודי שרעב בתחילת המאה העשרים. נולד בשנת תרמ"א-1881, והתפרנס מצורפות אצל המושל המקומי.