שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.
במסמך...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: אחרק, גדסי, באסל, דואדי, ישועה, עומני, כ'ולאני, שרעבי, משרקי וכהן.
כפר זה יצג את ההבדל במבטא שבין יהודי מרכז תימן למבטא של יהודי הדרום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך: כהן, הרון ובלסי.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עיצ'ה דוכמה חמש ריאל, יחיא בן סאלם סאהי שלוש ריאל, יחיא בן סאלם מסעוד חמש ריאל, בניו סעיד דאוד ויוסף מסעוד ריאל ורבע.
מרי עיצ'ה דוכמה, אשר חי בכפר זה היה רב נפת ברט.
במקורות אחרים כתוב, כי...
העיירה נמצאת בין עמראן לכ'מיר, על ציר הנסיעה לצפון תימן.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יצחק בן יחיא שתי ריאל ויחיא בן סאלם חמש ריאל.
לאחר העלייה הגדולה לארץ בשנים תש"ט-תש"י (1949- 1950) נותרו יהודים במקום. שליח העלייה חיים...
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. שם הכפר ידוע לי מספרו של שליח העלייה יבניאלי. בשנת תרע"א- 1911 הוא שהה בתימן, וכתב, כי ר' סעדיה נגאר היה נשיא הקהילה, עשיר במיוחד, וקנה המידה לעשרו היה, שלצורך חרישה ראשונה של כל שדותיו היה צורך בחמשה עשר יום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: שמחי הלוי, אחמר, וחש, מסייל, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 8 יהודים: 5 זכרים, 3 נקבות, 3 רווקים, 2 נשואים ואלמנה אחת. גיל העולים: 2 נערים, 3 מעל שלושים שנה, 2 מעל ארבעים ואחד מעל חמישים שנה. שניים התפרנסו מצורפות, אחד בנפחות ואשה אחת בחטיבת עצים.
שם המשפחות: בשארי, ינאעי, נהארי, סלימאן, ושם משפחה קודם: תם.
ברשימת המחנה כתוב רימה,...
נפת רימה נמצאת ממערב לנפת אנס, מדרום לנפת חראז שבמחוז צנעא.*
בנפת ריימה נמצאים הישובים הבאים בהם חיו יהודים: אחגול, אתאלוקי, די בילסין, בני אלגריב, גבי, גוורה אלסופלה, כוסמה, מדארה, משער, עותמת ריימה, קרית אדאר, קרית כ'רבה, רקאב, תאלוקי, ועוד.
עיין עוד ערך הבא.
בתימן היו מספר ישובים בשם רימה, ותוספת המלה וצאב מלמדת, כנראה, כי כפר זה היה באזור וצאב, הנמצא מדרום לנפת רימה ועותמה, ומצפון למחוז אב.
הישוב מוזכר בספרו של ר' חיים חבשוש, כי לפני שנת תרנ"ד-1894 נרצחו ונשדדו שדרי"ם: החכם ברוך, ר' משה מסעוד מצפת, וחכם אליהו חכם, אשר העלילו עליו כי קלל את נביאם וארצם. הוא ישב בבית האסורים חדשיים, עד שהיהודים פדוהו. לאחר מכן נפטר ברימת וצאב מדאגת לבו....
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: אכוע, חדאד, ועוד.