קהילות תימן
אזור רבע אלכ'אלי בדרך לפרס, הוא נוה מדבר, שטח עצום שאין חיים שם בני אדם.
לפני תקופת האסלאם המקום היה מרכז מפורסם לנצרות, שם ערך המלך היהודי דו נואס-בעלת הפאות, מלחמה בשנת 523 לספירה נגד הנוצרים והחבשים.
ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי אזור רג'ואן הוא קצה הישוב של כל נפת הגוף, לכוון מזרח תימן, וממזרח לרג'ואן לא נמצא אף כפר מיושב במרחק של עשרים ימי הליכה.
באזור צפון מזרח תימן עד אזור מאריב כמעט ולא חיו יהודים, וממזרח למאריב לא חיו אף מוסלמים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום, ונותרו בו ארבעה עד חמשה בתים של יהודים. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהמקום.
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר הכפר בחלק של המאזן הכספי, אך לא בחלק של רשימת התורמים, ולכן לא ידוע לי מספר המשפחות ושמותיהן.
הכפר מוזכר בסמוך לישובים גרעאן ומדר, הנמצאים בנפת ארחב מצפון לצנעא, ולכן מסתבר שאף כפר זה נמצא באזור.
הישוב רדום מוזכר בדברי שליח העלייה יוסף צדוק. בספר תיאור מפורט על עליית יהודי אזור חבאן.
לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר והוא היה חרב. עפ"י מספר הבתים אשר נותרו, נראה, כי הקהילה מנתה עשרים משפחות יהודיות בערך.
לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ החלו מעט מוסלמים להתגורר בכפר.