עַוְד (עווד)

הכפר נמצא מדרום למחוז רדאע, סמוך לגבול מחוז ירים, לא הרחק מנאד'רה.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ ר' משה יוסף דמתי ממחוז רדאע, היה אחראי על גביית מס החסות, משני האזורים ריאשייה ועוד.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 46 יהודים: 33 זכרים, 23 נקבות, 6 רווקים, 21 נשואים, 4 אלמנות, 12 יתומים ואחד נפטר במחנה. גיל העולים: 6 ילדים, 18 נערים, 13 מעל עשרים, 4 מעל שלושים, 4 מעל ארבעים ואחד מעל חמישים. פרנסתם: 8 בחקלאות, 3 באריגה, 2 במסחר, 2 בתפירה, אחד בנפחות ואחד בסנדלרות.

שם המשפחות: ג'ידא, דוד, דערי, הרון, חסן, חדאד, כהן, מליחי, מנחם, מתנה, נסים, סעיד, צעדי, קתוע, רומימי ותירם.

עפ"י מסורת שכתב הרב סעדיה חוזה בספרו החשוב על ר"ש שבזי ויהודי שרעב, הוא צאצא לרב דוד יהודה, אשר ידע כי תהיה גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), ולכן נדד עד שרעב. לכל מקום שהגיע, היה צועק "מונגים", ומכאן כינוי משפחתו. לאחר שנפטר בשיבה טובה התפזרו בניו, ואחד מבניו הגיע לעווד, שם בנה בית כנסת אשר כונה "בית אל מונגים".