קהילות תימן

תצוגת 11 - 20 מתוך 102

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר קטן של משפחות יהודיות בכפר.

לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.

ביב': צדוק 1056 המקור: יחיא כהן מקרית אונו

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שמות המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1076, צדוק 1030

הכפר במרחק של חצי שעה הליכה מלולוה.

בכפר היתה קהילה יהודית עתיקה, ומכאן מקור שם המשפחה ריעאני.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ רוב הכפר הגדול היה חרב, ועפ"י מספר הבתים, נראה, כי הקהילה היהודית מנתה עשרות משפחות. היהודים חיו בשכונה נפרדת מהמוסלמים. בית הכנסת הגדול נותר על תילו בלי הגג. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.

סמוך לעלייה התגוררו בכפר מעט ערבים.

ביב': צדוק 419 המקור: שלמה שוכר מגאולים

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה הכפר חרב. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר. עפ"י מספר הבתים, נראה, כי הקהילה היהודית מנתה חמש עשרה משפחות יהודיות בערך.

ביב': צדוק 412 המקור: יוסף מוסא מכפר סבא

הכפר ראס נמצא מעל הכפר סוד, ליד העיירה עמראן. יהודים נזכרים בכפר משנת תקע"ה-1715. בכפר נותרו סמוך לעלייה שרידי בתים רבים, ובית קברות יהודי עתיק.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהמקום.

ביב': צדוק 421 המקור: ר' אברהם ור' שלמה גברא מב"ב

סמוך לשטח החסות של הבריטים. הישוב נמצא על ציר הנסיעה תעיז לעיר עדן, בגבול המזרחי של נפת חוגריה. רבים מיהודי תימן נסעו דרך ראהדה. במקום היתה נקודת מכס ביציאה מתעיז.

למיטב ידיעתי, לא היה ישוב יהודי במקום.

ביב': רדאע ע' רנ"ח, רס"א, תימנה, הייתי בן ערובה, חוזה שרעב ב' ע' כ"ט, גויטין כרטסת 1042

באזור ראזח היו הישובים בהם חיו יהודים: סבלאן, קלעה, ועוד. נראה, כי הכוונה לגבל ראזח. ע"ע.

באזור זה התארגנו יהודים ועלו לארץ ישראל בתחילת המאה העשרים.

בספרו של שליח העלייה יוסף צדוק, מוזכרים יהודי ראזח: סלימאן רדי, יחיא סעטי ומשפחתו וסלימאן בן סלימאן.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ יהודי כבן שלושים עד ארבעים שנה, ממשפחת ד'מארי.

ביב': גלוסקא ע' 18, 91, 92, 98, אין לי ארץ אחרת ע' 19-20, בסערות תימן ע' 170, נחשונים ע' 354

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר משפחה יהודית אחת, משפחת סעיד.

ביב': צדוק 858 המקור: משה הארון מכפר סבא

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1085

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סעיד בן סלימאן ובניו סאלם ויחיא, וכן יחיא עיצ'ה ערגי.

ביב': פנקס השליחות 12 (צדוק 92)

עמודים