המשפחה המרכזית בכפר היתה משפחת נגאר. ממשפחה זו גדלו במקום עשרות חכמים במהלך השנים, אשר התפזרו באזור. אחד עבר לירים ושינה את משפחתו לפנחס, חלק עברו לאזור ביחאן וכונו ביחאני, וחלק למקומות שונים.
רב מחוז רדאע האחרון, מרי יחיא עומיסי, נשא לאשה את מרת שמחה בת מרי שוכר נגאר. רעייתו של מרי שוכר היא שמס בת מרי נסים צ'אהרי, אחיו: מרי מנצור נגאר ומרי צאלח וכן מרי יעקוב אביו של מרי מחפוץ' נגאר,...
בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בשנת תרס"ז-1907, אחת השנים לחשובי הקצין, התארגנה קבוצה של עולים לארץ מהכפרים: הג'ר, קפרה, ועוד. קבוצת עולים אלו הקימו את המושבות שעריים, ועוד.
בכפר זה חי, כנראה, ר' דוד בן מנס קפרי, אשר העתיק קובץ בהלכות שחיטה וכתבי יד נוספים. בכתב היד קס"ה דפים. שם הסופר כפי שכתוב בכתב היד: "דאוד במ"ו מנס אלקפרי יש"ל".
יחיא בן ר' צאלח מדהלה...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף כ'ועי ובנו מנחם, הארון כ'ועי ובניו סלימאן יחיא וסאלם, הארון והב, סעיד והב, והנשים: סעידה בת כ'ועי ריאל, ותורכייה בת מסעוד ובניה אפרים ויצחק שלוש ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה קרוב לחמישים משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף יעקוב סיאני ובניו עוצ'ה ויעקוב ריאל, מרי אברהם סיאני ובניו סלומי וכו' שתי ריאל, מרי יחיא צג'יר ובניו שתי ריאל, מרי יחיא יעקוב ריאל, סאלם אחסן ריאל, אחיו סלימאן ריאל, סעיד נהמי רבע ריאל,...
יתכן והכוונה לישוב קצר שבנפת כ'ולאן. עיין שני ערכים קודמים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר ארבעים משפחות בערך: סיאני, ג'ידק, חאצ'רמי, ג'ארט, עווד, רומם, רדאעי, אכ'צרי, מחפוד, ודלי, חדאד, רייבי, סעיד, מנצור, כהן, דאוד, כ'ובאני ונהמי.
מבצר גמדאן הוא מבצר קדום המכונה "מבצר המדינה", על שם מלך ממלכי שבא.
המבצר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם עד שנת תרס"ה-1905.
לא ידוע לי אם היה במקום ישוב יהודי.
הכפר נמצא בין צפון נפת חאשד לנפת חידאן שבצפון תימן.
בשנת תע"ט-ת"פ (1719-1720) העתיק הסופר ר' יוסף בן זכריה בן חסדאי מרחבי את ספר השו"ע טור אבן העזר וטור חושן משפט. בכתב היד ר"ט דפים. בכתב היד שני קולופונים, האחד לאחר אבן העזר והשני לאחר טור יורה דעה.
בקולופון השני בכתב היד כתוב:
ספרא קלא ומסכינא זעירא דמן חברייא יוסף בן זכריא בן חסדאי אלמרחבי, והיתה השלמת הספר היקר הזה...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות: מקרקש, ישועה, ועוד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שבע משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: חמאמי מחדון שלוש ריאל, סעיד מדאר ואחיו יחיא ויוסף מדאר ריאל, סעיד עזירי ריאל, סעיד בן מוסא בן דאוד ריאל והגב' סוכרה בת ג'אזי ריאל.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 26 יהודים:...