סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת חדאד.
קלעה הוא מבצר בערבית, שהיה ממוקם בדרך כלל בראש ההר, ולכן היו ישובים רבים שכונו קלעה.
הכפר מצפון לגבל ראזח וממערב לסאקין.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 23 יהודים: 13 זכרים, 10 נקבות, 13 נשואים, אלמנה אחת ואחד נפטר במחנה. גיל העולים: 8 ילדים, 2 נערים, 5 מעל עשרים, 6 מעל שלושים, אחד מעל ארבעים ואחד מעל שבעים שנה. מקרה אחד של ביגמיה. הגברים התפרנסו: 2 בחקלאות, 2 במסחר, 2 בנפחות, אחד ברפדות, ושבע...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר צאצאי מומרים בלבד. עפ"י מספר הבתים, ניתן להעריך כי הקהילה מנתה עשר משפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות: עווד, ינאעי, עמראן ותאבעי.
העיירה בגבול שבין שטח האימאם לחסות הבריטית.
הישוב היהודי בקעטבה ידוע לי לראשונה משנת ס'- 1300 בערך. בשנה זו או בסמוך לכך העתיק הסופר ר' יפת בן אברהם כהן את מדרש הגדול לחומש במדבר. בכתב היד קס"ג דפים, החלק המקורי הוא עד דף 57 ע"ב, והדפים הנוספים הם השלמה מאוחרת יותר, מחודש אייר רי"ט-1459. בכתב היד המדרש מפרשת במדבר עד פרשת שלח לך, וחסרים אם כן דפים רבים. כתב היד נמכר בשנת ר"ס-1500 על...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמש עשרה משפחות: משולמי, ועוד.
בספר על יהודי שרעב ור"ש שבזי, מוזכר ישוב בשם: קעידה קובר, בו היה בית דין, וישנה סבירות גדולה שמדובר בישוב זה.
קפלה היתה מקום מושבו של האימאם יחיא במחצית הראשונה של המאה העשרים.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שלושים וחמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד בן יחיא שלוש ריאל, מרי סאלם קאפח, מרי יוסף בן סאלם, סעיד בן אברהם קאפח ובנו אברהם, יחיא יוסף קאפח, סאלם בן יחיא...
העיירה נמצאת במרחק של שש ק"מ מדרום לעיירה גבל עמר.
לא ידוע אם היה ישוב יהודי קבוע בעיירה.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »