קהילות תימן

תצוגת 31 - 40 מתוך 177

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': צדוק 854 המקור: משפחת טהבש ממשען

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, ממשפחת חדאד.

ביב': צדוק 853 המקור: יעקוב תעסה מת"א

קלעה הוא מבצר בערבית, שהיה ממוקם בדרך כלל בראש ההר, ולכן היו ישובים רבים שכונו קלעה.

הכפר מצפון לגבל ראזח וממערב לסאקין.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 23 יהודים: 13 זכרים, 10 נקבות, 13 נשואים, אלמנה אחת ואחד נפטר במחנה. גיל העולים: 8 ילדים, 2 נערים, 5 מעל עשרים, 6 מעל שלושים, אחד מעל ארבעים ואחד מעל שבעים שנה. מקרה אחד של ביגמיה. הגברים התפרנסו: 2 בחקלאות, 2 במסחר, 2 בנפחות, אחד ברפדות, ושבע...

ביב': לקסיקון ע' 90, נחשונים ע' 355

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר צאצאי מומרים בלבד. עפ"י מספר הבתים, ניתן להעריך כי הקהילה מנתה עשר משפחות.

ביב': צדוק 407 המקור: יוסף עוזרי מב"ב

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות: עווד, ינאעי, עמראן ותאבעי.

ביב': צדוק 509 המקור: יחיא מוסא מראש העין, גויטין כרטסת 1008

העיירה בגבול שבין שטח האימאם לחסות הבריטית.

הישוב היהודי בקעטבה ידוע לי לראשונה משנת ס'- 1300 בערך. בשנה זו או בסמוך לכך העתיק הסופר ר' יפת בן אברהם כהן את מדרש הגדול לחומש במדבר. בכתב היד קס"ג דפים, החלק המקורי הוא עד דף 57 ע"ב, והדפים הנוספים הם השלמה מאוחרת יותר, מחודש אייר רי"ט-1459. בכתב היד המדרש מפרשת במדבר עד פרשת שלח לך, וחסרים אם כן דפים רבים. כתב היד נמכר בשנת ר"ס-1500 על...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 258, רצהבי, במעגלות ע' 53, יבניאלי, חיים סעדון, תימן ע' 119, לקסיקון ע' 254, נחשונים ע' 343, גלוסקא ע' 431, תימן ומחנה גאולה ע' 106, חוזה שרעב ע' קכ"ב-48, צדוק 856 המקור: מזל נסים מגן יבנה, גויטין כרטסת 1010, כת"י ירושלים 4715°8

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית חמש עשרה משפחות: משולמי, ועוד.

בספר על יהודי שרעב ור"ש שבזי, מוזכר ישוב בשם: קעידה קובר, בו היה בית דין, וישנה סבירות גדולה שמדובר בישוב זה.

ביב': צדוק 1052 המקור: חנניה היטלי מאבן יהודה, חוזה שרעב ע' קכ"ב- 47

קפלה היתה מקום מושבו של האימאם יחיא במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שלושים וחמש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד בן יחיא שלוש ריאל, מרי סאלם קאפח, מרי יוסף בן סאלם, סעיד בן אברהם קאפח ובנו אברהם, יחיא יוסף קאפח, סאלם בן יחיא...

ביב': אנציקלופדיה ב', פנקס השליחות 11, צדוק 409 המקור: משפחת סעודי מרחובות, יחיא צברי ע' 135

העיירה נמצאת במרחק של שש ק"מ מדרום לעיירה גבל עמר.

לא ידוע אם היה ישוב יהודי קבוע בעיירה.

ביב': מאמר בכתובים של יוסף דחוח הלוי

עמודים