קהילות תימן

תצוגת 11 - 20 מתוך 177

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות: חדאד, ידאעי, סלימאן, ועוד.

ביב': צדוק 397 המקור: יחיא ידאעי מגדרה

הכפר נמצא מצפון לנפת רימה.

בשנת תרל"ג-1873 נכתבה כתובה בנשואי סאלם כ'ברה ושוד'ה אלאעמא. חתומים על הכתובה מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יוסף בן סלימאן נדאף ומרי סאלם-שלום בן שלמה חמדי, אשר היה שד"ר הקהילה התימנית בירושלים. יתכן ומדובר בכפר קארה שבנפת רוס. עיין ערך.

בשנת תרע"א-1911 העביר פעיל העלייה, יבניאלי, את שאלות הרב קוק לחכמי תימן, במסגרת שליחותו לעודד את העלייה לארץ. חתומים על...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 168, י"ל נחום צוהר ע' קפ"ט-37, יבניאלי ע' 191

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. כל הכפר היה מיושב ביהודים. שם המשפחות: חדאד, מתנה, דאוד, אכנב, אחרק ורכיס.

ביב': צדוק 855 המקור: סאלם יחיא משער אפרים

הכפר נמצא לא הרחק מדמת.

נסים גמליאלי פרסם מסמך, ממנו ניתן ללמוד, כי לאברהם עתיק מכפר אלקאיימה שבמחוז אהל עמר, היה סכסוך, והרב עומיסי, איש גובאן, השכין שלום ביניהם. המסמך מהמאה הי"ט-כ'.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך, עשרים ושניים משלמי מס החסות.

ברשימת חייבי המס של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע...

ביב': רדאע ע' י"ג, ש"ע, שפ"ו, נסים ב' גמליאלי, תעודות מדמת ע' 58, גויטין כרטסת 982

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.

ממסמך משנת תקפ"ה-1825 ניתן ללמוד, כי יהודי קאנע וגראף חויבו להשתתף בהוצאות שיגרמו ליהודי העיר רדאע. לא ידוע לי רקע העניין.

ברשימת חייבי המס של מחוז רדאע, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע והאחראי על גביית המס, מפורטים שבעים ושלושה החייבים, משני הכפרים קאנע וגרוף. לא ידוע לי למה צורפו שני הכפרים יחד, בשונה מכפרים...

ביב': רדאע ע' קל"ג, קל"ז, רע"ח, שס"ב, שפ"ב (צדוק 659), גויטין כרטסת 985

סמוך לעלייה הגדולה לארץ היה הכפר חרב, ולא חיו בו יהודים. עפ"י עשרות הבתים אשר נותרו בכפר, ניתן ללמוד, כי הקהילה היהודית מנתה עשרות משפחות יהודיות.

לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב מהכפר.

ביב': צדוק 641 המקור: הרב עובדיה דמתי מרחובות

במקום היתה קהילה יהודית עתיקה, אשר גורלה הוא בגדר חידה ואגדה.

בפי יהודי דמת ישנן מספר מסורות על המקום. לפי אחת המסורות, בערב יום כפור אחד יצאו כל הגברים של הקהילה, ארבע מאות במספר, מהמקוואות לבושים בבגדי חג והדר. אחד משרי המושלים ראה את ההדר והאצילות של היהודים, הלבושים כמו מלאכים, כעס מאוד וגזר עליהם שמד או מיתה. לא ידוע מתי היתה גזירה זו.

במשך השנים נלקחו רבים מאבני המקום, עד...

ביב': צדוק 689 המקור: הרב עובדיה דמתי מרחובות ונסים ב' גמליאלי ז"ל מרמלה

הכפר קאעידה, שליד קעטבה, נמצא ממזרח לכפר קאעדה שליד סיאני ודי סופאל, המוזכר בערך הבא. יתכן והכוונה לקעדה שבמחוז אב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ יהודים, ולא ידוע לי בודאות, האם מכפר זה או מהכפר קאעידה שבמחוז תעיז. עיין ערך הבא.

ביב': הייתי בן ערובה ע' 294, גויטין כרטסת 984

הכפר היה בין אב לתעיז.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. האזור נמצא על ציר הנסיעה המרכזי מצנעא ומרכז תימן לעיר עדן, ורוב הנוסעים בעלייה הגדולה נסעו על ציר זה.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ עשרה יהודים מישוב קאעידה, ועפ"י שמות המשפחה נראה, כי הכוונה לישוב זה, ולא לישוב שבמחוז אב. השוה ערך קודם.

רשימת העולים: 5 זכרים, 5 נקבות, 3 נשואים, אלמנה אחת וחמשה...

ביב': בסערות תימן ע' 111-113, נחשונים ע' 339, תימנה ע' 197, גויטין כרטסת 986

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 1005

עמודים