הכפר נמצא במרחק של שעתיים הליכה מד'מאר. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו מספר משפחות יהודיות בכפר, כולן ממשפחת שאער (משורר). רב הקהילה במחצית הראשונה של המאה העשרים היה מרי חסן שלום שאער. עוזרו ר' יהודה שלמה שאער. אביו עלה לארץ בשנת תר"ץ-1929. יהודי הכפר היו קדרים. גביית המס נעשתה על ידי חוכר המס יחיא וג'ימה מהישוב אלרבעה.
קהילות תימן
תצוגת 111 - 120 מתוך 136
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 958
באזור צונעת היה כפר יהודי חרב. שם הכפר נשכח. עפ"י המסורת, חי בכפר זה מרי שלום שבזי, המשורר הלאומי.
ביב': צדוק המקור: מנחם ניסים מגן יבנה
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 923 (צדוק 1195)
יתכן ושם הישוב: סוק. עיין ערך.
שם הישוב צוק ידוע לי מכתב יד משנת תי"ג-1653. בשנה זו העתיק הסופר ר' אהרון בן אברהם מליחי קובץ בהלכות שחיטה: הלכות הרמב"ם, שו"ע, פירוש ועוד. בכתב היד קט"ו דפים.
בקולופון כתוב:
נשלמה זאת השחיטה... בארבעה בשבא דהוא שתה יומין לירח אדר שני שנת אתתקס"ד שנין לשטרי (תי"ג- 1653) במאתא אלצוק... ונכתבה על שם... אהרן בן אברהם המכונה אלמליחי.
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 532
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר.
שם הכפר ידוע לי מפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926). את מיקום הכפר הערכתי עפ"י ההקשר של הישובים המוזכרים בסמוך: ד'מאר, רצאבה, גורבאן, ינצ'ום, ועוד.
שמות התורמים וגודל הקהילה לא ידוע לי, כיון שהכפר מוזכר בפנקס בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים.
יתכן והכוונה לכפר...
ביב': פנקס השליחות מאזן טור 8
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לכפר כ'רבת אלצייט. עיין ערך.
ביב': גויטין כרטסת 929
מצאתי כתב יד אשר נכתב בשנת תרע"ו-1916, כנראה, בישוב ציראם. הסופר הוא ר' שלמה בן סעדיה, ובידנו נותרו שני דפים מהספר לימוד המשמרה, ויתכן, כי העתיק גם את ספר ההפטריות בשנת תרצ"ב-1932.
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 621
בתחילת המאה העשרים רב הקהילה היה מרי סעדיה בן עואץ' אחרק. נולד בכפר ג'רין בשנת תרנ"ח-1898, ולאחר העלייה הגדולה לארץ התיישב במושב שתולים שליד אשדוד. נפטר לפני אב תשמ"ח-1988.
שם הכפר ידוע לי גם ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים....
ביב': פקודי תימן ע' 121, אנציקלופדיה א' 1, נחשונים ע' 333, בסערות תימן ע' 199-200, צדוק 639, גויטין כרטסת 932
בשנת ת"ס-1700 קם מלך חדש במערב תימן, אנס את היהודים להמיר את דתם, החריב את בתיהם ושדד את רכושם. הישובים המוזכרים בגזרה זו הם מצפון ומצפון מערב לצנעא, ועל כן אני מעריך, כי הישוב נמצא באזור זה. הישובים המוזכרים הם: חגה, ת'לא, כוחלאן, צברה, כ'מיר, בית עד'אקה, סוד, סודה, שרפה, ואדעה, צ'אהר, ועוד.
ביב': מכתביהם ע' 21, 58
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »