סבירות גדולה, כי מדובר בצלבי שבואדי עאשר. עיין ערך הבא.
בשנת שנ"ז-1597 העתיק הסופר ר' אברהם בן דוד מצ'מוני את ספר תהילים עם ילקוט מדרשים. מרי יוסף קאפח בהקדמה לספרו חמש מגילות כתב, כי המקום נמצא בדרום תימן.
בקולופון של כתב היד כתוב:
שלים בסייעתא דשמיא יום שני דהוא ראש חדש תמוז שנת אתתק"ח שנין לשטרי (שנ"ז-1597) במאתא אלצלבי. יהא סימן טוב על מריה דאתעסק ביה אברהם בן דויד...
הכפר סמוך לחרף אלהיגה ולקלעת אלצלו. עיין ערך.
באזור אלצלו הכפרים: מדרה, דוידור ועוד. האזור היה שופע מים והאדמה מבורכת מאוד. התושבים מאמינים, כי אליהו הנביא בירך את המקום. גידלו: חיטה, שעורה, פירות וירקות.
במקום חיו המקובלים מרי אברהם בן משה קרין, אחיו של הרב הראשי מרי יעיש קרין, ואביו של מרי משה קרין. אחיו של סלימאן שוכר, אשר נרצח בשייך עותמאן, עאזב שם, דהיינו, חי שם ללא משפחתו...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יחיא יוסף תאבעי ובניו עמראן ויוסף, אשר תרמו פחות מריאל.
הכפר נמצא מספר ק"מ מסנואן, בואכה סאנע.
לא ידוע אם וכמה יהודים חיו בכפר.
יתכן והכוונה לכפר צנע. עיין ערכים הבאים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לכפר צנה. עיין ערך.
עפ"י המסורת, מוצא משפחת שבזי מכפר צעיד.
במדרש חמדת הימים פרשת בלק כתב ר"ש שבזי, המשורר הלאומי, כי בשנת שע"ט-1619 גזר השלטון, כנראה, פצילי הטורקי, אשר כונה בלשון גנאי "סרחי", גזירת שמד על היהודים. חלק מהיהודים המירו דתם, חלק נרצחו, ואביו של ר"י שבזי ויהודים נוספים הולקו במלקות, ישבו בבית הסוהר י"ב חדשים כבולים בשלשלאות ברזל, והשתתפו בעבודת פרף בבניית בית המלך בישוב צעיד. הסבל הסתיים רק...