קהילות תימן

תצוגת 61 - 70 מתוך 118

שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ביניהם ויכוח.

במסמך...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 637, טובי, מורשת ע' ק"א-ק"ב, נחשונים ע' 275, פקודי תימן ע' 121, 331, צדוק 630 המקור: יעקוב סעיד מחדרה, גויטין כרטסת 806

הכפר היה מיושב בעבר ביהודים רבים, אך רבים מתו במגפות וברעב.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וחמש משפחות בערך: עוודי, יוסף, הארון, חסן, עומר, ועוד.

עיין עוד ערך סורק.

ביב': צדוק 781 המקור: משה חסן מעמקא ודוד חסן מראש העין, גויטין כרטסת 781

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בשני כפרים שעל ההר סורק. בכפר מחדד חיו כעשרים משפחות יהודיות ובכפר קובר חמש עשרה משפחות. עיין ערכים.

ליד ההר סורק היה הישוב מחמאר ואלגדס, אזור שהיה בגבול בין שטח האימאם לשטח שהיה בשליטת הבריטים.

גויטין מנה שני מקומות: סוריכ וסורק, ונראה, כי מדובר באותו מקום. עיין ערך סוריכ.

ביב': גויטין כרטסת 782, תימנה ע' 15, 41 , צדוק

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת מד'מון.

ביב': צדוק 794 המקור: יחיא שמחי ממשען

העיירה סוודיה נמצאת על ציר הנסיעה מהעיר רדאע לישובים במזרח הרחוק של תימן: ביצ'א, חבאן, ועוד.

מקור הקהילה היהודית בעיירה סואדיה, מהעיר רדאע. נראה, כי הקהילה היהודית במקום נוסדה בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה ארבעים וחמש משפחות בערך, ונמנו בה חמישים משלמי מס החסות. את המס לא שילמו נשים, זקנים, חולים וקטנים.

בפנקס משלמי מס החסות של...

ביב': אנציקלופדיה א', רדאע ע' שע"ד, שפ"ט, רצהבי, תורתן ע' קפ"ה, נחשונים ע' 273, גולת תימן אברהם טביב ע' 28, צדוק 678, מגלות תימן לגאולה ע' כ"ד

מספר ישובים בשם סודה היו בתימן, שניים מצפון לצנעא, האחד, העיר סודה בנפת חאשד מצפון לצנעא, והשני בנפת נהם מצפון מזרח לצנעא. כמו כן היו ישובים בשם סודה במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, בנפת ביצ'א ועוד. לעיתים, עפ"י ההקשר ניתן לדעת לאיזה סודה הכוונה, ואולם, בכתבי יד ובמקורות מסוימים קשה לדעת לאיזה סודה הכוונה. על כן, מומלץ לבדוק בכל הערכים ולהתחשב בעובדה, כי יתכן וטעיתי בזיהוי שבין הישובים.

עיר מסחר מרכזית מבוצרת, אשר שמשה מרכז השלטון האזורי.

בשנת שנ"ג-1593 נמכר כתב היד אשר העתיק הסופר ר' סעדיה בן בניה בן סעדיה בצנעא בשנת רנ"ח-1498. הספר עוסק בפילוסופיה יהודית. אלא, שלא ידוע לי האם הספר נמכר בסודה שבנפת חאשד או שבנפת נהם, או אף במקום אחר.

סודה שבנפת חאשד מוזכרת במאורעות השבתאות בתימן, מספר שנים לפני גלות מוזע. בשנת תכ"ח-1668 החלו להגיע השמועות על משיח השקר שבתי...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 605, שו"ת פעולת צדיק חלק ג' ס' צ"ג, ספיר דף ק"ד, ב', גברא מהרי"ץ ע' 21, 84, מכתביהם, י"ל נחום צוהר ע' קצ"ד-36, כת"י ירושלים 580°8, הרב זכריה עפארי מב"ב

הישוב סודה לצף ידוע לי ממספר כתבי יד אשר נכתבו במאה הי"ז. מיקום הכפר במחוז ד'מאר נעשה על ידי, בהסתמך על העובדה, כי הסופר ר' סעדיה בן שלמה קיסי העתיק מספר כתבי יד בישובים: צ'אהרה, נסמי, סודה לצף, פרז מקלט, בשנים תמ"א-תמ"ד (1681- 1704). כיון שהישוב נסמי ידוע לי בודאות באזור ד'וראן שבמחוז ד'מאר, והסופר אף כותב זאת במפורש, מסתבר כי הישובים הללו נמצאים בסמיכות במחוז ד'מאר.

כתב היד הקדום...

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 206, 574-575

ישנה סבירות שמדובר בכפר סודה לצף. עיין ערך.

בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורמת: גאליה בת עמראן, אשר תרמה ארבע ריאל.

זיהוי המקום במחוז ד'מאר, מבוסס על ההערכה, כי הכפר מוזכר בפנקס בסמיכות לישובים שבמחוז ד'מאר.

ביב': פנקס השליחות 40 (צדוק 537)

עמודים