קהילות תימן

תצוגת 81 - 90 מתוך 118

שם הכפר מתורגם: שוק יום שני. בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית במקום חמש עשרה משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד מוסי' שלוש ריאל, סעיד חובארה ובנו אברהם שתי ריאל, אברהם מחפוץ' ובניו שמואל ובניו חיים ואברהם ארבע ריאל, בנו יוסף שתי ריאל, בנו יצחק ובניו סלימאן סעיד וברוך ריאל,...

ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 115, פנקס השליחות 30, צדוק 330 המקור: יוסף חובארה מר"ג

יתכן וקיים ישוב שלישי בשם סוק את'ניין, ומסתבר, כי זה השם המלא של אחד הכפרים שהוזכרו לעיל.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים או שלושים שנה, ממשפחת צבי. שם המשפחה הקודם: עמר.

שני שמות המשפחה הללו לא הוזכרו בשני הישובים הקודמים, ולכן קיימת סבירות, כי מדובר בישוב שלישי.

ביב': נחשונים ע' 276

סוק אלת'לאת'ה-שוק יום שלישי.

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

ביב': תימנה ע' 14

עפ"י גויטין הכפר היה בנפת חידאן, מדרום מזרח לנפת כ'ולאן.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.

ביב': גויטין כרטסת 779 (צדוק 47)

יתכן והכוונה לאחד הישובים של סוק מנפת כ'ולאן, שהוזכרו לעיל.

ביב': אנציקלופדיה א' ע' 603

ר' יעקוב ספיר כתב בספרו, כי בשנת תרי"ט-1859 הגיע לסוק אלרבוע, שוק השבועי שהתקיים ביום רביעי בשבוע, שם פגש את איש החסד ר' יחיא עומיסי ובנו משה מגרואח. ר' יחיא דאג לספיר.

לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.

ביב': ספיר ע' נ"ב-נ"ד (מהדורת יערי)

שם הכפר על היותו סמוך לשוק שהתקיים ביום רביעי בשבוע. יש המכנים אותו גם בשם רבוע אלכ'ולאן, על שם הנפה בה נמצא הכפר. עיין ערך: דלאג.

במקום היתה קהילה יהודית עתיקה, והם נזכרים בכפר משנת תמ"ב-1682.

בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים ושלוש משפחות בערך.

בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות...

ביב': אנציקלופדיה ב', פנקס השליחות 27, לקסיקון ע' 123, 264, יהודי אגברי ע' 170, 173, צדוק 418 המקור: סאלם חנש מפ"ת

משמעות שם הישוב: שוק יום רביעי המזרחי.

לא ידוע אם חיו יהודים בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.

ביב': תימנה ע' 14

סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחת אחת של יהודים, משפחת קעטבי.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת נהמי. שם משפחתה הקודם: קעטבי.

ביב': צדוק 44 המקור כ' מדהלה מרחובות, נחשונים ע' 278

הקהילה היהודית בכפר סורב עתיקה מאוד, ויהודי הכפר יצאו לגולה בשנת תל"ט-ת"מ (1679), היא גלות מוזע.

בעבר היתה הקהילה גדולה מאוד, אך סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה שלושים משפחות בערך: בוטא, עינא, מוושר, עזירי, פתיחי, מהלא, צברי, ערק, פקעה, טביב, שמחי הלוי, ג'רסי, ועוד.

ביב': צדוק 323 המקור: סעיד ערק מגדרה

עמודים