סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
תצוגת 51 - 60 מתוך 118
שם הכפר ידוע כמקום לידתו של זכריה גלוסקא, לימים יו"ר התאחדות התימנים בישראל, אשר סייעה רבות ליהודים בתימן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.* בשנת תרס"ט-1908 יצאה קבוצת עולים לארץ ישראל. בכפר נולד גם מרי שלום בן יוסף גלוסקא (קורץ), אשר עלה לארץ בתרס"ג-1903, ואשר שמש יו"ר הועד של תושבי שכונת מחנה יהודה בפתח תקוה, ובהמשך רב השכונה.
לא ידוע כמה יהודים נותרו בכפר לאחר העליות של שנות תרס"ג-תרס...
ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 21, גלוסקא ע' 18
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 797
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
למחנה העולים גאולה שליד עדן, הגיעה אשה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת כומימי. היא נפטרה במחנה ולא זכתה להגיע לארץ. שם המשפחה כומימי, היה נפוץ באזור דרום מרכז תימן, ועל סמך זה אני מעריך, כי הכפר נמצא באזור זה.
נראה, כי הכוונה לכפר בני שג'רה. עיין ערך.
ביב': נחשונים ע' 268
שם הישוב ידוע לי מכתב יד מתחילת המאה הט"ז. בשנת רפ"ו-1526 העתיק הסופר ר' יוסף בן משה הלוי ד'מרמרי את ספר ההפטריות. השם ד'מרמרי מרמז על מוצא משפחת הסופר: מבצר ד'מרמר, 18 ק"מ מצפון מערב לצנעא, או ישוב בנפת חאשד מצפון לצנעא. ידועים שני משוררים בסוף המאה הי"ז ממשפחת ד'מרמרי, ר' דוד ור' סעדיה בני שלמה הלוי.
נראה, כי הישוב סד נמצא מצפון לצנעא.
בכתב היד ק"ג דפים, ובהם מקרא ותרגום ארמי...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 94
לא ידוע לי מיקום הכפר.
שם הישוב סדאת ידוע לי מכתב יד משנת תרל"ו-1876. בשנה זו העתיק הסופר ר' שלמה בן שלמה עמר את סידור פעמון זהב עם פירוש חידושין, אשר חיבר מרי יצחק ונה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. נכתב במימון ר' שלום בן יחיא יעקוב הלוי.
בקולופון כתוב:
נשלמה זאת המלאכה... ביום ה' כ"ה אלול בקפ"ז לשטרי (תרל"ו-1876) במאתא סדאת... והכותב סלימאן בן סלימאן בן יחיא יודא עמר......
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 455
שם הישוב סהרי או סהרה מוזכר בארבעה משיריו של המשורר הלאומי מרי שלום שבזי. במקום חיו מספר ידידיו של המשורר, ונראה, כי הוא שהה במקום תקופה מסוימת. באחד השירים הוא כתב:
ידידי בעיר סהרי אזכרם - ואודה לאלהי אשר עטרם
ויאריך ימיהם וגם ישמרם - וישפיע אליהם בטוב ממרים
בכתר וחכמה והיד הכתרם מזרח ומערב וצפון דרום
ואם אזכריהם זרועו יפוז - זכורים לשלום כשלוים יגוז
ביב': סרי וטובי, שירים חדשים לר"ש שבזי, ע' 17
הכפר נמצא בין תרבה למוזע, ממערב לעיר המרכזית של נפת חוגריה: תרבה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות, אשר התפרנסו מצורפות. יחס המוסלמים אל היהודים היה טוב. כל השנה הם היו מתגוררים בכפר, ואילו בחגים הגדולים היו שבים אל משפחותיהם בישוב מראצין. אחד מהם היה יהודה בן חיים, והשני דאוד בן יחיא.
ביב': תימנה ע' 84-85, 122
הכפר סודום ידוע כמקום ממנו גלו היהודים בגלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679), והוא מוזכר בקינות על הגלות.
ליד הכפר הנוכחי היו חורבות של הכפר המקורי, בו התגוררו היהודים עד גלות מוזע. הכפר השתרע על שטח גדול מאוד.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שישים משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות...
ביב': פנקס השליחות 28, צדוק 326, נחשונים ע' 272
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »