סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחת אכוע. משפחה אחת של יהודים בכל הכפר.
קהילות תימן
הישוב סום או סוס ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת תקצ"א-1831. כתב היד הוא סידור תפילה. לא ידוע שם הסופר. בסידור שיר הודיה על נס שהיה בישוב.
ר' סעדיה בן משה בוצי העתיק קובץ בהלכות שחיטה בשנת תרמ"ב-1882 בישוב סוק אתבן. לא ידוע לי מיקום הכפר, ונראה כי הכפר נמצא במרכז תימן.
בכתב היד קצ"א דפים, הכוללים את ההקדמה לסדר זרעים של המשנה, פירושים בערבית למשנה, ועוד. הוא כותב טעמים בשם חכמי תימן, כמו: מרי יחיא בן מרי סלימאן צבארה.
ונשלם פירושו על ידי מי שליקט מדברי הרמב"ם הנשר הגדול ומדברי חכמים ז"ל. השלמתי אותו ביום כ"ח אייר...
בכפר חיו יהודים אף לאחר העלייה הגדולה לארץ, ובשנת תשנ"ג-1993 חיו בכפר בני משפחת חיים בן זכריה חלא.
שם המקום ידוע לי מספרו של ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870 לצורך העתקת כתובות עתיקות.
לא ידוע אם חיו במקום יהודים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: שלמה, שוכר ועוד.
הכפר נמצא ליד הכפרים: נגד מלאחי, מזר, ברייקה, צ'וראן, נסמי, מדאב, ועוד.
בכל נפת אנס חיו אלפיים עד שלוש אלף יהודים.
לא ידוע אם היתה במקום ישוב יהודי.
אזור גוצאב או וצאב נמצא בדרום אזור עותמה שבמחוז ד'מאר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הישוב סמאעה ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת בקצ"ז-תרמ"ו-1886. בשנה זו העתיק סופר אלמוני את הספר צידה לדרך, פירוש לתורה אשר חיבר מרי יחיא אלצ'אהרי במאה הט"ז.
בכתב היד ע"ז דפים. הפירוש לכל התורה, אך חסרים קטעים בכתב היד. לא ידוע שם הסופר.
בקולופון כתוב:
נשלם... בחמשא בשבא דהוא תמניא יומין בירח ניסן שנת (ב) קצ"ז שנין לשטרי (תרמ"ו-1886), במאתא סמאעה דעל בריכתא דמיא אלמגרבי...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »