סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה משפחות בערך: אכוע, ועלאני, גובאני, ועוד.
קהילות תימן
יתכן והכוונה לכפר סלף בני אלקאצ'י. עיין ערך הבא.
במקום היתה קהילה יהודית עתיקה, ומספר דורות לפני העלייה הגדולה לארץ המירו כל יהודי הכפר את דתם עקב מקרה מצער. עפ"י המסורת שבפי יהודי כפרי האזור, בערב פסח של אחת השנים שחטו פרה לכבוד החג, אך הפרה נטרפה. שחטו פרה נוספת ואף היא נטרפה. כאשר שחטו את הפרה השביעית ואף היא נטרפה, כעסו מאוד, וכל כך השתוקקו לאכול בשר שהחליטו להמיר את דתם. במשך הזמן...
בעבר חיו יהודים רבים בכפר, אך בדורות האחרונים קטנה מאוד הקהילה, עקב מגיפות ושינוי מקום המגורים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרו בכפר חמש או שש משפחות יהודיות, ממשפחת דאוד וחיים.
הכפר סלף בני אלקאצ'י ידוע לי משני כתבי יד אשר העתיק הסופר ר' שלום בן מעודד כלפי, בשנים שי"ט- 1559 ושנת שמ"ו-1586.
כתב היד הראשון הוא משנה תורה לרמב"ם ספר נשים. נכתב במימון ר' נתנאל בן יוסף. בכתב היד קכ"א דפים. מיקום הכפר בנפת חראז, מבוסס על דברי הסופר בקולופון במפורש.
בקולופון כתוב:
נשלם... שנת אתת"ע שנין לשטרי (שי"ט-1559) במאתא סלף בני אלקאצ'י מן גבל חראז... ונכתב בשם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת סנואני.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: עורר, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות.
ההר ממוקם ליד עותמה.
עפ"י המסורת שבפי יהודי עותמה, שני הכפרים הללו היו מיושבים ביהודים בתקופה קדומה. מקומות אלו נחשבו מקודשים ליהודים ולמוסלמים, ואין איש אשר נכנס לכפרים אלו. מספרים, כי מספר פעמים ניסו ערבים לחרוש באזור הכפרים, ולא יכלו, פעם הפריעו להם הברקים, ופעמים שהפרות לא רצו לחרוש.
לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי בכפרים אלו ועל איזה רקע.
הכפר נמצא ליד תנעם.
הכפר מוזכר לראשונה במאה הי"ח, בספר שו"ת פעולת צדיק, אשר כתב מהרי"ץ.
ר' יעקוב ספיר סייר בתימן בשנת תרי"ט-1859, והוא כתב בספרו, כי הקהילה היהודית בכפר מנתה שלושים וחמש משפחות בערך. רוב היהודים התפרנסו מקדרות ומחקלאות, ומצבם הכלכלי היה קשה. שכונת היהודים היתה נפרדת משכונת המוסלמים.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה עשרים משפחות בערך.
...בין צעדה לברט היו שלושה ישובים בהם חיו יהודים: עוצלה, סרעה ורגוזה. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכל הישובים שלושים וחמש משפחות, 32 משפחות ברגוזה, 2 משפחות בעוצלה ומשפחה אחת בסרעה.
בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926) מפורט שם התורם: מרי אהרון גאהלי ובנו יוסף, אשר תרמו שלוש...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »