שם הישוב סמרנל או סמרקט ידוע לי מכתב יד אשר נכתב באמצע המאה הט"ו. בשנת רכ"א-1461 העתיק הסופר ר' דוד בן עלי בן דוד את משנה תורה לרמב"ם ספר זמנים. בכתב היד רל"ט דפים.
בקולופון כתוב:
בריך רחמנא. כתבתי וסיימתי בעזרת שדי ב"ה בשבת לירח שבט שנת אתשע"ב לשטרות (רכ"א-1461) אנא דויד בר עלי בר דויד בר יצחק יהו' סימן טוב עלינו ועל כל עמו בית ישראל ולסופר ולקורא שלום. כי נר מצוה... מנין...
לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי.
שם הכפר מוזכר בספרו של ר' חיים חבשוש, אשר סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל-1870, לצורך העתקת כתובות עתיקות. הוא הגיע לחורבה עתיקה, שטענו כי היא שריד של העיר צנעא העתיקה. בחורבה מצא את השם "סנעי", וחבשוש חשב כי זהו השם העתיק של העיר צנעא, וכי השם הקדמון מתאים לשם החורבה. לדעת גויטין, מנהג נפוץ לקרוא לחורבות בשם הערים הגדולות שבסביבה. לדעתו, אין לבלבל בין...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
באזור חרף ספיאן היו הישובים הבאים: גוף, חירה, כולה, מגזעה, מדקה, מלחה, מנזעה, משק, קרית אלגיל, ועוד.
באמצע המאה הי"ח חיו יהודים בכפר. זאת ידוע מתוך כתובה אשר נותרה בידינו משנת תק"ו-1746.
בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא ידוע על ישוב יהודי בכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. עפ"י מספר הבתים החרבים, ניתן להעריך כי בכפר חיו עשרים משפחות יהודיות. לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הישוב ידוע לי מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים. הישוב מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והשבטים באזור.
לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים במקום.