סר נמצאת מצפון לתנעם, ובסמוך נמצאים הישובים הבאים: צ'ראב, קרית צפא, רגאם, צבאחה, ועוד.
בשנת תכ"ז-1667 מוזכר אזור אלסר בכתב יד של הסופר ר' סעדיה בן דוד חמאמי מקרית צפא. האזור מוזכר בהקשר לגלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679).
במסוודה-פנקס בית דין צנעא, מוזכר השם סר בשנת תקכ"ה-1765, שם נכתב כי שלמה בן סעיד רדמי קיבל ממשה אחיו סכום של חמשה קרוש עבור מכירת חלקו בבית שהוריש להם אביהם בסר...
עד סוף המאה הי"ט או תחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בכפר היו שני בתי כנסת, ובית קברות יהודי עתיק. עובדה המלמדת על עשרות משפחות יהודיות שחיו בכפר. ואולם לא ידוע מתי בדיוק ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהמקום.
סאילה הוא רובע בעיר צנעא. בעבר השטח היה מחוץ לעיר וממערב לה. היהודים בנו את השכונה או את הרובע לאחר שגורשו משכונת אלפליחי, ובסוף גורשו היהודים אף משכונת אלסאילה.
השכונה מוזכרת בחיבוריהם של ר' סעיד ערוסי מצוקות הזמן, ור' סלימאן חבשוש בספר אשכלות מרורות.
בכתב יד ליידן, של סידור תפילה, מוזכרות כרוניקות על חורבן בתי הכנסת בצנעא בשנת אתשס"ח-רי"ז-1457, וסאילה בשנת אתתק"ד-רנ"ג-1593...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע או חמש משפחות יהודיות: מזעל ועפגין.
בכפר סאפח חיו יהודים עד לשנת תרס"ה-1905, ואולם לאחר הרעב הכבד של שנה זו מתו רבים, וכנראה, לא פסק הישוב היהודי. לא ידוע לי על חיי יהודים בכפר סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
בשנת תר"ס-1900 העתיק הסופר ר' יצחק בן יפת מהאצרי את ספר ההפטריות בסאפוף. נעתק במימון ר' סעדיה בן יחיא ערוסי ובניו.
בקולופון כתוב:
ותהי... בעזרת מי שהוא נורא עלילה ושוכן... שפרה אל נאדר בגבורה יום ב' לחודש אדר השני, שנת תרין אלפין ומאתן וחד עסר שנין לשטרי במאתא סאפופ דעל עינא דמיא אל מעאיין מותבה, ביומא דנן בזכות אברהם אבונא... אחי המעיין אם תמצא טעות או שגגה הוי דן אותי לכף...
העיירה נמצאת בין צעדה לחידאן, במחצית הדרך בין צעדה לאלהג'ר.
הקהילה היהודית בעיירה עתיקה מאוד, ומוזכרת ברשימת הישובים, אשר נאלצו לעזוב את מקומם בזמן גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679). הישוב מוזכר בשיריו של המשורר ר' סעיד בן אסבאט.
ר' אברהם טביב כתב בספרו, כי בעיירה היו ארבעה בתי כנסת, ורחובותיה היו מלאים באדם.
בסוף המאה הי"ט התמעטה הקהילה כתוצאה מרעב וממגיפות, ובעיירה נותרו...
הכפר נמצא ליד הכפר די ידום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר. בעבר הרחוק חיו בכפר יהודים, אך לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי מהמקום ועל איזה רקע. על פי מספר הבתים נראה, כי חיו בכפר לפחות שלוש משפחות יהודיות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו במקום שש או שבע משפחות יהודיות, ממשפחת אברהם.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שש משפחות.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא דאוד שתי ריאל, בניו: מרי סאלם ריאל, דאוד ובניו יחיא וסאלם, יחיא ובנו יחיא ריאל, סעיד שתי ריאל, סאלם יוסף ובנו צאלח.
חכמים בקהילה: מרי יחיא דוד ובנו מרי סאלם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו...