סַאקֵין

העיירה נמצאת בין צעדה לחידאן, במחצית הדרך בין צעדה לאלהג'ר.

הקהילה היהודית בעיירה עתיקה מאוד, ומוזכרת ברשימת הישובים, אשר נאלצו לעזוב את מקומם בזמן גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679). הישוב מוזכר בשיריו של המשורר ר' סעיד בן אסבאט.

ר' אברהם טביב כתב בספרו, כי בעיירה היו ארבעה בתי כנסת, ורחובותיה היו מלאים באדם.

בסוף המאה הי"ט התמעטה הקהילה כתוצאה מרעב וממגיפות, ובעיירה נותרו שתי משפחות בלבד. שאר המשפחות ברחו לכפרים אחרים.

עולי שנות התשעים אמרו, כי השוק של העיירה היה בעבר הרובע היהודי העתיק.

סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה שמונה משפחות: 7 גברים, 8 נשים, 7 בנות וששה בנים.

בכל האזור שבין צעדה לחידאן היו תשעה ישובים בהם חיו יהודים: אטלח, מגז, פלה, ערו, סאקין, ואדי אלכואלד, סוק אלאתניין ואלהג'ר. בכולם חיו 114 משפחות יהודיות.

דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 8 יהודים: 3 גברים, 6 נשים, 3 נשואים, וגרושה אחת. אחד נפטר במחנה, כך שלארץ הגיעו תשעה יהודים. גיל העולים: 2 ילדים, 3 נערים, 1 מעל עשרים, ושלושה מעל ארבעים שנה. שלושה התפרנסו מקליעת סלים, אחד מנפחות ואחד מרפדות.

שם המשפחות: זאהר, ושם המשפחה הקודם של הנשים: מדאר, מחדון ונגאר.

במקום אחר בפנקס המחנה כתוב, כי עלו לארץ מסאקין-חידאן אלשאם 8 יהודים, ונראה, כי הכוונה לעיירה זו. 4 גברים, 4 נשים, 2 נשואים, 2 אלמנות ושלושה יתומים. גיל העולים: 3 ילדים, נער אחד, אחד מעל עשרים, שניים מעל שלושים ואחד מעל ארבעים שנה.

גבר אחד התפרנס מרפדות ושלוש נשים מקליעת סלים.

שם המשפחות: הלוי, זאהר, זעירי, מדהלה, ושם הקודם של האשה: גומאגה.

במקום נוסף בפנקס המחנה כתוב, כי עלו ארבעה יהודים מהישוב סאקין-כולאול, ואולי הכוונה לעיירה זו. ארבעה העולים, כנראה, זוג נשוי כבני ארבעים שנה ילד ונער, ממשפחת מדהלה. הבעל התפרנס מנפחות והאשה מקליעת סלים.

סה"כ עלו ממחנה גאולה 17 או 21 עולים.

לאחר העלייה הגדולה לארץ נותרו יהודים בעיירה סאקין ובישובים נוספים בצפון תימן. בשנת תשי"ט- 1959 פנתה הסוכנות היהודית אל רבני תימן בישראל, כדי שישלחו מכתבי עידוד ליהודי צפון תימן לעודד את העלייה וכדי להפריך את השמועות על המצב הקשה בישראל. בג' בתמוז תשי"ט שלח מרי שלום יצחק הלוי, רב הקהילה התימנית וחבר הרבנות בת"א, מכתב עידוד המיועד אל שתי קבוצות מיהודי צפון תימן: ברט, אמלח, עוקלין, בלאד משרק, סאקין, חידאן ובלאד כ'ולאן. בקבוצה השנייה מוזכרים: סאלם בן דוד כ'ובאני, אחיו בנימין כ'ובאני, יוסף עוזרי, פאיז ואחיו. במכתב כתוב: "יזכה אתכם ה' לעלות לא"י כשם שזיכה את אחיכם מר יוסף קהא ואחיו וא"ב (ואנשי ביתו), ומר סוסי קרחש וא"ב, ומר זהר קפרי, ומר יחיא קפרי וא"ב, היושבים בבתיהם בשלוה בריאים ושלמים אכי"ר".

משמע, שעד לחודש תמוז תשי"ט נותרו יהודים בעיירה, אך לא ידוע מספרם ושמות המשפחות.

עיין עוד ערך הבא.