הכפר נמצא במרחק של 50 ק"מ מצפון מזרח לצנעא, ליד הישובים: מדיד, סודה, קלת אליהוד ועוד. הכפר נקרא כך על שם גבעות המלח הסמוכות לו.
ר' חיים חבשוש סייר בצפון מזרח תימן בשנת תר"ל- 1870 והעתיק כתובות עתיקות. הוא כתב בספרו, כי השיך של הכפר דחה את בקשת היהודים להוריד את מס החסות, בטענה, כי הגויים עניים מאוד, בעוד "שעל אשה יהודית אחת אתה רואה תכשיטי כסף בערך חמישים ריאל".
בכפר זה או בכפר...
בתחילת המאה העשרים חיו יהודים בכפר. בידינו נותר מסמך-שטר חוב של כתובה משנת תרע"ז-1917. בשטר כתוב, כי סלימאן בן סאלם קהלאני חייב סכום כסף. חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' שלמה בן שלום קהלאני ור' יחיא בן יחיא עדוי.
שם הישוב מוזכר ברשימת הישובים אשר תרמו לקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926).
הכפר מוזכר בחלק של המאזן הכספי ולא בחלק של רשימת התורמים, ולכן אין בידי...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
אזור צ'אלע היה בשטח השיפוט של הבריטים לפני העלייה הגדולה לארץ.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
בעבר חיו יהודים בכפר. לא ידוע מתי פסק הישוב היהודי בכפר ועל איזה רקע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ הכפר היה חרב, ונותרו בו עשרה בתים, משמע, שחיו בכפר עשר משפחות יהודיות בערך.
לא ידוע לי המיקום של הכפר. שם הכפר קבלה ידוע לי מהספר אשכלות מרורות לר' סלימאן בן יחיא חבשוש, ומשם נראה, כי הכוונה לאזור צפון מרכז תימן. בסמוך לישוב מוזכרים שמות הישובים: עמראן גראף וכ'מיר, הנמצאים מצפון לצנעא. יתכן כי מנגדה הוא כינוי לאזור מסוים מצפון לצנעא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע לי גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן, כי מדובר בישוב מנקדה, בנפת ענס ממחוז...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן, כי הכוונה לכפר מגדיה. עיין ערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הישוב מסאען ידוע לי מכתב יד משנת תקל"ה- 1775. בכתב היד כתוב: "בבלאד מירחב קרית אלמסאען". לא ידוע לי מיקום הכפר.
את כתב היד העתיק הסופר ר' שלמה בן אברהם מלוכי, אשר היה העאקל-ראש הקהילה, אשר יצג את הקהילה בפני השלטון. הוא העתיק את מדרש חמדת הימים לתורה לר"ש שבזי. בכתב היד שמ"ז דפים, ובהם המדרש לחומשים ויקרא, במדבר ודברים. נעתק במימון ר' אהרון בן רצון בן אהרון בן שלמה בן משה.
...