הכפר נחשב ריש גלותא, המקום בו התיישבו היהודים לראשונה מאז גלו לתימן, או לאחר גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679).
בדורות האחרונים הכפר היה חרב, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בלבד, ממשפחת אכוע.
קהילות תימן
תצוגת 11 - 20 מתוך 374
העיר חדשה באופן יחסי, והוקמה במאה הי"ח. כחצי שעה הליכה שכן הכפר מוצ'מאר, כפר עתיק.
מוצא יהודי מנאכ'ה מצנעא וישובים באזור. בשנת תרי"ט-1859 סייר בתימן ר' יעקוב ספיר, ובספרו הוא כתב, כי הקהילה היהודית מנתה ארבעים וחמש משפחות. השכונה היהודית שכנה מחוץ לחומות העיר, ומנהיגי הקהילה היו: מרי יחיא חמדי רב העיר, ומרי צאלח יהודה.
במחצית השנייה של המאה הי"ט נגיד הקהילה היה ר' אהרון בן שלום...
ביב': אנציקלופדיה א' וב', פנקס השליחות 37-38, גברא, מהרי"ץ בהקדמה, גברא רדאעי ע' 258, לקסיקון ע' 162, נחשונים ע' 235, צדוק 311, גלוסקא ע' 419-424, טובי, מורשת ע' ס"ט-ע"ב, חיים עמראני, בתוך: מתהלך בתמו צדיק ע' 271-276, עליית מרבד הקסמים ע' 118-125, ספר מתהלך בתומו צדיק
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם סעיד מקיטן ויוסף בן יחיא אלפצ'ל, ריאל.
ביב': פנקס השליחות 27
שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר הועתקו במאה הי"ז. בשנת שצ"ו-1636 העתיק הסופר ר' יהודה בן אברהם צ'אזקיני סידור תפילה במגדלא כוכבאן. יתכן והכוונה לישוב כוכבאן עצמו, הממוקם על הר בגובה של כ-3000 מ'. עיין עוד ערך כוכבאן, שם כתבנו את דברי הסופר בקולופון.
מסמך נוסך הוא שטר אשר נכתב בשנת תל"ג-1673. השטר עוסק במכירת התאג'-חומש המפורסם משנת רמ"ה-1485, אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 416, 523
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שבע או שמונה משפחות יהודיות.
ביב': צדוק 783 המקור: שלום עולי מר"ג
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 591 (צדוק 998)
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שתי משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא בן סעיד ובנו, סעיד שוכר ובנו יוסף ריאל ורבע.
ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 65, פנקס השליחות 12 (צדוק 95)
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקומו המדויק, ואולי היה בדרום תימן.
דרך מחנה העולים גאולה שליד עדן, עלה לארץ בעלייה הגדולה יהודי נשוי כבן עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת סעיד. משפחת אמו: רצ'א.
נראה, כי הכוונה לישוב מזאחן. עיין ערך קודם.
ביב': נחשונים ע' 222, גויטין כרטסת 606
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות: מוסא וסאלם.
יתכן והגט אשר נכתב במצנעא בשנת תקל"א-1771 שייך לכפר זה. עיין ערך.
ביב': צדוק 312 המקור: יוסף לוי מרחובות
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שמונה עד עשר משפחות: סלימאן, יחיא, סאיג, ועוד.
ביב': צדוק 996 המקור: שאול חיים מראש העין
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »