מאריב הוא אזור ועיר במזרח הרחוק של תימן, במקביל וממזרח לצנעא
המשכיל ר' חיים חבשוש נלווה אל יוסף הלוי בשנת תר"ל-1870 לסיור באזור זה, לצורך העתקת כתובות עתיקות היו אגדות, כי באזור חיים יהודים מבני עשרת השבטים המכונים "בני דן", וכי הם מושלים על הגויים באזור זה היה מקום שנקרא צ'אפר, משם הביאו את המלח לצנעא ולישובים נוספים המלח כונה "מלח מאריבי", על שם המקום במאריב היה גם מסגד שנקרא מסגד...
בתחילת המאה העשרים חי בכפר יהודי אחד עם בני משפחתו, כנראה.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורט שם התורם: סאלם חבקוק ובנו.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ נותרה בכפר משפחה יהודית אחת.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר יהודים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
יתכן ומדובר באותו כפר מגזעה הנמצא בנפת ואילה, למרות שנפת ברט נמצאת מצפון מערב לנפת ואילה.
נראה, כי הכוונה לכפר המוזכר לעיל.
שם הכפר הוא מגרבה, אשר נמצא באזור בני חגאג. שם הכפר ידוע לי מכתבי יד אשר הועתקו בשנת תקי"ח-תקכ"ט (1758-1769) על ידי הסופר ר' שלמה בן דוד צובארה. לא ידוע לי בודאות מיקום הישוב, וקיימת סבירות, כי ישוב זה היה ממערב לישוב בני חגאג, או שהכפר היה ממערב לאזור מסוים. כדי לא להתבלבל בין אזורים שונים בשם מגרבה, הוסיפו גם את שם האזור, כמו: מגרבה בני אכלס, מגרבה בני חגאג, ועוד.
ר' שלמה צובארה...
הכפר מגרבה היה מצפון לישוב מנאכ'ה.
לא ידוע אם חיו יהודים בתחילת המאה העשרים. שם הכפר ידוע מספרו של ר' יחיא צברי, אשר סייר בתימן בתחילת המאה העשרים. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, נראה, כי לא חיו יהודים בכפר סמוך ממש לעלייה הגדולה לארץ.
עיין עוד ערך מגרבה.
מגרבה בערבית מערב. מספר ישובים בשם מגרבה היו בתימן, כנראה, ישובים אלו היו ממערב לאזור מסוים. לא תמיד ידוע לאיזה מגרבה מדובר.
העיירה נמצאת בין העיר צעדה לחידאן אלשאם. באזור זה היו שבעה כפרים בהם חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ: אמלח, פלה, ערו, סאקין, ואדי אלכ'ואלד וסוק את'ניין. באזור זה חיו שלושים ושש משפחות, 69 נפש.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש משפחות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד נעוס ובנו יחיא ריאל, דאוד תוהמי ריאל, סאלם סעיד ריאל, אחיו יחיא ריאל ויוסף בן יוסף.
רב הקהילה בתקופה זו: מרי סעיד נענס.
שם הכפר ידוע ממסמך אשר פרסם הרב שלום גמליאל. המסמך מכ"ה במרחשון תרצ"ו-1935, ועוסק בסכסוך שפרץ בין הציבור לבין יחיא בן שלום עכיש, ממונה מטעם השלטון לגבות את מס החסות מיהודי י"ד כפרים באזור מעראץ' שבמחוז ירים. הוא העביר זאת בקבלנות משנה ליהודי אחר בשם ישראל בן יהודה. יחיא עכיש רצה לגבות שוב את המס, והתעלם מההסכם על ידי השופט. היהודים טענו שכבר שילמו את המס, ונוצר ויכוח.
במסמך מוזכרים...
שם הישוב מד'נח ידוע לי מחיבורו של ר' יוחנן מזרחי, אשר כתב את הפירוש הגדול ביותר בתימן למשנה ולגמרא. שמו המלא הוא מרי זכריה בן שלום החלפוני, ושמו הספרותי הוא ר' יוחנן מזרחי. הוא חי ופעל באזור שממזרח לעיר רדאע, ומכאן שמו הספרותי ושם החיבור: מזרחי. מרי יצחק ונה מזכירו בסידורו חידושין בסוף המאה הט"ז. הוא כתב את חיבורו המזרחי בשנים שס"ו-שע"ח (1606-1618) בישובים ג'ראמה ומד'נח. השם מד'נח רומז אף הוא...