הכפר נמצא ליד הכפרים: דאדה, זאמח, ולא הרחק מסדה.
שם הכפר ידוע לי מספרו של אברהם מדהלה, אשר תיאר את הליכתו מצפון תימן לעדן. לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.
קהילות תימן
תצוגת 191 - 200 מתוך 206
הכפר נמצא באזור הישובים: סדה, אגברי, דאר סעיד ועוד.
שם הישוב ידוע לי מכתובה אשר נכתבה בשנת תרפ"ה- 1925, בנישואי מסלם בן יחיא וחש ומרים בת שלום בשארי.
נראה, כי הכוונה לישוב אלגלוב, אליו גלה מרי שלום צאלח דוכ'אן. ראה אנציקלרפדיה א' בערכו.
ביב': יהודי אגברי ע' 77, 171, אנציקלופדיה א' ע' 88, צדוק 583 (אגלוב), גויטין כרטסת 212
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות. הרב צדוק יצהרי, אשר ברח צנעא כתב בספרו, כי בד' באלול תש"ח-1948 הגיע לשוק של העיר ד'מאר, ובאותו ערב הגיע לכפר גמימה, שם חי ידידו צאלח אקצ'ע ואחותו הגדולה. משמע, שאין מדובר בכפר גמימה שבנפת חאשד מצפון לצנעא.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ נער יתום ממשפחת דוד. משפחת אמו: זבטאני. יתכן כי הוא מכפר גמימה האחר.
ביב': צדוק 1134 המקור: יוסף שער מבני ברק, כך ברחתי מתימן ע' 58-59, נחשונים ע' 97
מספר כפרים היו בתימן בשם גמימה. האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא, השני במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, ויתכן כי היה כפר שלישי בשם גמימת אלשהארה, הנמצא אף הוא בנפת חאשד. סבירות גדולה, כי הכפר גמימה וגמימת אלשהארה הוא כפר אחד, והשם שהארה הוא האיזור, ונוסף לשם הכפר כדי להבחין בינו לבין כפר גמימה הנמצא במקום אחר. שני הכפרים נמצאים באזור שהארה, ואף שמות המשפחות: עפרי ואבו סת מחזקים זאת.
בשנת תרכ"ט-1869...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 463, 464 (תיקון לכתוב באנציקלופדיה), חלק ב' 58, 122-124, 154, 156, פנקס השליחות 16, צדוק 188 המקור: ש' שרוי מראש העין
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים במקום. לא ידוע לי מיקום הישוב, ואולי זהו השם המלא של הכפר גמר, ואם כן הכפר נמצא במחוז צעדה בצפון תימן. עיין ערך קודם.
שם הישוב ידוע לי מרשימות העולים של מחנה גאולה, שם כתוב, כי למחנה העולים הגיעו שמונה יהודים: שני יהודים נפטרו במחנה, יתום אחד, אלמנה אחת, שלושה נשואים, רווק אחד, 5 נקבות ושלושה זכרים. גיל העולים: שני ילדים, שני נערים, אחד מעל גיל עשרים...
ביב': נחשונים ע' 98
הישוב גמרוך נמצא מדרום לחוגריה לכוון העיר עדן. לא ידוע אם חיו יהודים במקום. מ"מ, נראה, כי סמוך ממש לעלייה לארץ לא חיו יהודים במקום.
ביב': תימנה ע' 13, צדוק
סמוך העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 220
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע מספר המשפחות ושמותיהן.
עיין ערך הבא.
ביב': צדוק 896 המקור: נפתלי גדסי מרחובות, גויטין כרטסת 222
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים, בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכרים מספר כפרים בעלי שם דומה וזהה: גראף, גרוף, גריף, ועוד.
ישנה סבירות כי כפר זה נמצא בנפת כ'ולאן, ממזרח לצנעא, ויתכן כי מדובר בכפר גרוף.
בפנקס השליחות מפורטים שמות התורמים מכפר גרוף, עיין ערך, ובמקום אחר בפנקס מפורטים שמות תורמים אחרים מכפר גריף, משמע שמדובר בכפר אחר. שמות...
ביב': פנקס השליחות 25
הכפר גראמה הוא עתיק מאוד. לא ידוע לי בודאות היכן היה ממוקם הכפר גראמה בעבר הרחוק. בדורות האחרונים לא חיו יהודים בכפר, ואף זקני תימן לא ידעו על כפר בשם זה.*
שם הכפר ידוע לי לראשונה מסוף המאה הט"ז ומתחילת המאה הי"ז. בתקופה זו חי במקום מרי יוחנן מזרחי, או בשמו המלא ר' זכריה בן שלום החלפוני, ובפירושו למשנה ולתלמוד הוא כתב, כי חיבר את הספר בישובים מד'נח וגראמה. את אזור מד'נח זיהיתי ממזרח...
ביב': גברא מזרחי ע' 16-30, אנציקלופדיה א' ע' 158-159, צדוק 1221, גברא, רד"מ ע' 13, 39