הידיעות הקדומות ביותר על הישוב היהודי במקום ידוע לי משנת תי"ט-1659. בידינו נותר מסמך שהוא שטר חוב קרוע, ממנו ניתן ללמוד, כי הלווה הוא, כנראה, דאוד בן יחיא, והחתום הוא יוסף.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות, ממשפחות: דאוד וחסן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות יהודיות.
בכפר חואדה חיו מספר קטן של יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה שלושה יהודים, זוג נשוי, כנראה, כבני עשרים ושלושים שנה וילד. הוא התפרנס מרפדות והיא מקליעת סלים. שם המשפחה עואץ', ושם משפחת האשה הקודם: צברי.
יתכן והכוונה לאזור גאמר שבנפת חידאן, בצפון תימן.
בכפר גומאר חיו יהודים במחצית הראשונה של המאה העשרים. לידינו הגיע גט אשר נכתב בשנת ברל"ח- תרפ"ז-1927, הבעל הוא דאוד בן אהרון והאשה הדייה בת סעיד. אין חתימות על הגט.
עפ"י המסורת שכתב ר' חיים חבשוש, המקומות אלמודד ושלף המוזכרים בחומש בראשית, הם אזור אלגוף, אשר כונה בהמשך שבא וכל ארץ חמיר, שם שכנו היהודים לאחר גירושם מחגאז.
באזור גוף נמצאים הישובים הבאים: ג'יל, ואדי מג'זר, חזן בגבול המדאן, ואדי סבא-שבא, חורבות סודא, אלפרע, חורבות מעון, חזם, חורבות בראקיש, קרית מטמא בגוף העליונה ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ אזור הגוף לא היה מיושב ביהודים רבים...
השם המדויק של הנפה הוא וצאב.
באזור גוצ'אב-וצאב היו הישובים הבאים: אלביר, בני אלגריב, אלדן, אלזילה, חצן אלטוט, כובאר, מטאר, נת'ן, אלסואטח, אלסלפיה, עתמה, עינאן, עריובה, צואדחה ותעיז ד'אהב.
בישוב גוצ'אב חיו יהודים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות יהודיות, ממשפחת יתים.
בשנת תש"ח-1948 חי בכפר מרי משה יתים, דיין בבית הדין של כ'ובאן. אביו מרי יוסף יתים שמש בדיינות בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. מרי משה יתים היה ידידו של הרב צדוק יצהרי, וסייע בידו לברוח מידי השלטון.
עיין עוד ערך: גרן.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך נמצאו בו שרידים של עשרים בתים, מקוואות בית קברות יהודי ועוד, בתוך השדות של המוסלמים.
לא ידוע מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי מהכפר.