סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לכפר גומעת אנס. עיין ערך.
קהילות תימן
תצוגת 131 - 140 מתוך 206
שם הכפר ג'רבאן ידוע לי לראשונה מאמצע המאה הי"ז. בשנת ת"ט-1649 העתיק הסופר ר' זכריה בן דוד פהים את פירוש רש"י לתורה. בכתב היד נ"ד דפים, ולידינו הגיע הפירוש מבראשית א', י"ד. לאחר הקולופון כתוב: מסמ"ת ילוד קפ"ק. בא"ת ב"ש: יחיא בן דוד, כנראה, הסופר, שכן השם זכריה מתחלף עם השם יחיא. בסופו תפילה שחיבר "אני אקרא לאל נורא ואיום".
בקולופון כתוב:
והכותב... זכריה בן דוד בן זכריא אלפהים...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 480, חלק ב' 11, 163 (תיקון לכתוב באנציקלופדיה), פנקס השליחות 15, צדוק 197
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר ג'ורבאן שש משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי מוסי הכרי ובניו סאלם יחיא יוסף ואברהם שלוש ריאל, יחיא דחבאש ובנו סאלם שני ריאל, חסן בן סעיד טויל ובנו יחיא פחות מרבע ריאל, יחיא חדאד ובניו שמעון וסעיד חצי ריאל, סלימאן מנקד'י ויוסף דחבאש.
חכם...
ביב': אנציקלופדיה ב' ע' 36 (תיקון לכתוב באנציקלופדיה), פנקס השליחות 36, גויטין כרטסת 260
הכפר גרבה נמצא באזור נגראן בצפון הרחוק ביותר של תימן, היום בשטחה של סעודיה.
באזור נגראן היו ששה כפרים בהם חיו יהודים: צגיר, חדאן, גרבה, מראטה, צחצה ואבו גבאר. בכל הכפרים הללו חיו כשלושים משפחות יהודיות סמוך לעלייה הגדולה לארץ, מאה וחמישים נפש בערך.
בספרו של הרב שלום מנצורה, עליית מרבד הקסמים, מפורטים מכתבים אשר שלחו מנהיגי הקהילות של יהודי נגראן אל הרב מנצורה, המקורב ביותר...
ביב': עליית מרבד הקסמים פרק ט"ז, לקסיקון ע' 91
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע לי שם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 261, צדוק 1157
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 226
שני ישובים בעלי שם זהה או דומה היו בתימן: גראז או גראס במחוז צעדה וגראס מדרום לצנעא, ולא תמיד ידוע לאיזה ישוב הכוונה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר גראז. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
עיין עוד ערך הבא.
ביב': גויטין כרטסת 259
אזור גאברה נמצא ליד הישוב חיפאן. סמוך לעלייה הגדולה לארץ המושל המקומי היה אוהד ליהודים.
לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.
ביב': תימנה ע' 14, 97, 98
בסמוך לשייך עותמאן, שבמדבר עדן, בנו הבריטים מחנה צבא בימי מלחמת העולם השנייה. המחנה הבריטי כונה "חאשד קמפ", על שם הכפר הערבי חאשד הנמצא ממערב למחנה. את המחנה הצבאי שכר ארגון הג'וינט, והוא עבר הסבה למחנה העולים, אשר כונה "מחנה גאולה".
בסמוך אליו נראו שרידי מחנה העולים "מחנה חאשד" (הישן), אשר פעל בשנים תש"ז-תש"ח (1947-1948), ולאחר שהעולים טסו לישראל, והמחנה התרוקן, הוא נהרס על ידי ארגון...
ביב': נסים ב' גמליאלי, תימן ומחנה גאולה, בסערות תימן ע' פרק ב', דב לויטן, בתוך מבועי אפיקים: ספר היובל, ת"א תשנ"ו, ע' 469-488, עליית מרבד הקסמים ע' 22, ועוד.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »