נותר בידינו דף בודד של קולופון כתב יד, ממנו ניתן ללמוד כי הסופר ר' זכריה בן עודד בן זכריה בן תודה, העתיק סידור תפילה, תכלאל, בישוב קאע אלגדיר בשנת אתתק"ס-ת"ט-1649. אין בידינו פרטים נוספים על כתב היד, ואף לא ידוע מיקומו של הישוב.
עפ"י דברי גלעד צדוק, ישוב בשם זה היה בנפת סופיין בצפון תימן, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר זה. יתכן והכוונה לישוב זה.
הכפר גדר מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרנ"ב-1892. לא ידוע אם חיו יהודים בכפר. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לא חיו יהודים בכפר.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא אקטם ובניו יוסף ריאל, בנימין וסאלם שלוש ריאל, מרי יהודה חמאמי ריאל, אחיו חמאמי ובנו יהודה ריאל, יחיא סעד ובניו יחיא ומשה ריאל, סאלם אהרון שלוש ריאל ורבע, דאוד חובארה ובניו יחיא וסאלם שתי ריאל, סאלם יחיא...
בכפר היה החלק של המוסלמים, והחלק היהודי, אשר כונה בית קוסאם. בתי הכפר היו נמוכים ושפופים. יהודי המקום היו חרוצים וחזקים, והתפרנסו מקדרות. הם מכרו את תוצרתם בשווקים של הישובים: דמת, קעטבה ואל חוצין.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר חמש עשרה משפחות בערך: שמחי, קומלי, לוי ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך: מוסא, שוכר, כהן, שוביילי, ואדי ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
לא ידוע לי מיקומו המדויק של הכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בכפר, אך בעבר חיו יהודים בכפר. בתקופה מסוימת היה בכפר בית דין. לא ידוע לי מתי ועל איזה רקע פסק הישוב היהודי במקום.
העיירה נמצאת ממזרח לדמת ונאד'רה. הקהילה במקום עתיקה, וחומה הקיפה את כל העיירה. דרך הפרידה בין שכונת היהודים לשכונת המוסלמים.
בשנים תרכ"ב-תרכ"ו (1862-1866) העתיק הסופר ר' שלום בן שלמה קומלי חמשה כתבי יד לפחות, ואחד מהם בגובאן. יתכן והוא הדיין מרי שלום קומלי מדמת. הוא העתיק מעמדות בישוב ד'ראח, מדרש חמדת הימים לתורה, דיואן, סידור וסדר הושענות. כתב היד האחרון הוא סידור ובו תפילות לשמחת...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות: וחש, לוי ועוד.
בשנת תקי"ז-1757 העתיק סופר אלמוני ליקוטים בהלכות שחיטה. בכתב היד קנ"ז דפים, ונכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה קארני.
בקולופון כתוב:
ותהי השלמת המלאכה הקדושה והטהורה אשר היא זכה וברה דהוא תלתא יומין לירח אלול שנת תרין אלפין ושתין ותמניא שנין לשטרי (תקי"ז-1757) במאתא אלג'ולה דעל בריכתא דמיא גיל אלוגמה תחרוב ותצדי וירושלם תתבני ותשתכלל. ונכתב ע"ש האח הטוב אברהם בן סעדיה בן שלמה בן גד...