סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. עפ"י דברי הרב סעדיה חוזה, בתקופה מסוימת פעל במקום בית דין.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר קטן של משפחות, כולן ממשפחת נהארי.
מספר כפרים בשם גוב היו בתימן: בנפת חאשד, בנפת בני חשיש ובנפת בני בהלול, ולא תמיד ניתן לדעת בבירור לאיזה כפר הכוונה. על כן יש לקחת בחשבון שאולי נפלה בדברינו טעות.
גם בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף מוזכרים מספר פעמים תרומות מיהודי הכפר גוב. מיון שמות התורמים נעשה עפ"י שמות המשפחות ומיקום הכפר, דהיינו, בדקנו מהם שמות הישובים המוזכרים בסמוך לכל שם הכפר גוב, ועל סמך זה קבענו את מיקומו...
בכתב היד, אשר הגיע לידי, מוזכר הישוב גוב בסמוך לישוב רחבה, שהוא מדרום לנפת חאשד, ולכן נראה כי אין מדובר בכפר גוב שבנפת חאשד.
כתב היד הוא הלכות שחיטה, אשר נכתב על ידי הסופר ר' זכריה בן סעדיה בשנת תכ"ו-1666. בכתב היד מ"א דפים, ונכתב במימון ובהזמנת ר' שלום בן מעוצ'ה. בכתב היד חלק נוסף כנראה, אשר נכתב על ידי סופר אחר, כנראה, בדפים מ"ב-ס"ד, שם מוזכר שמו של ר' עודד בן אברהם.
בקולופון...
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי אברהם חיים ובנו סאלם ובניו (נכדיו) יהודה וסאלם, יחיא חיים ובניו חיים סלימאן יוסף ודוד, סאלם חיים, יעיש חיים ובנו סאלם, סאלם סלימאן סיבהי, אחיו מוסי' סיבהי ובניו סלימאן יחיא ואברהם, סאלם מעוצ'ה ובניו יוסף מחפוץ'...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ יהודי נשוי כבן שלושים עד ארבעים שנה, ללא משפחתו כנראה. התפרנס ממסחר וחקלאות. שם המשפחות שהיו בכפר: עואץ', כ'יאט וסאלם.
יתכן ומדובר בישוב הקודם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר שש עד שבע משפחות: צנעאני, מלחי, דשאל, אכוע ונגאר.
עיין ערך הבא.
הכפר גוחרה נמצא ליד הכפר עוזלת אדעיס. במקום היתה שכונה חרבה קטנה של יהודים. לא ידע מתי ועל איזה רקע עזבו היהודים את הכפר.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ התגוררה בכפר משפחת לוי, אשר עברה מהכפר עוזלת אדעיס.