גמִימַה (גמימת אלשהארה)
מספר כפרים היו בתימן בשם גמימה. האחד בנפת חאשד מצפון לצנעא, השני במחוז ד'מאר מדרום לצנעא, ויתכן כי היה כפר שלישי בשם גמימת אלשהארה, הנמצא אף הוא בנפת חאשד. סבירות גדולה, כי הכפר גמימה וגמימת אלשהארה הוא כפר אחד, והשם שהארה הוא האיזור, ונוסף לשם הכפר כדי להבחין בינו לבין כפר גמימה הנמצא במקום אחר. שני הכפרים נמצאים באזור שהארה, ואף שמות המשפחות: עפרי ואבו סת מחזקים זאת.
בשנת תרכ"ט-1869 העתיק הסופר ר' אברהם בן יחיא עפרי את ספר ההפטריות. בכתב היד קנ"ז דפים, ובהם ההפטריות לכל השנה עם התרגום הארמי.
בקולופון כתוב:
נשלמה זאת ההפטרה יום ה' דהוא... יומין לחדש אב שנת תרין אלפין ומאה ותמנן שנין לשטרות (תרכ"ט- 1869) במאתא גמימת שהארה... והכותב... אבראהם בן יחיא אלעפרי.
בשנת תר"ס-1900 העתיק ר' מסעוד בן שלום עפרי את הספר שערי קדושה למהרי"ץ, ספר העוסק בהלכות שחיטה. הוא בנו של ר' שלום בן סעדיה עפרי, הרשום בראש כתב יד של סידור אשר העתיק ר' שלמה בן שלמה הלוי בישוב דרב אלערארה בשנת תרל"ב-1872. בכתב היד ק"ג דפים, ובהם הלכות שחיטה וטרפיות ולחם תודה, וכן שבעים טרפיות עפ"י חיבורו של מהרי"ץ זבח תודה.
בקולופון כתוב:
נשלמה מלאכת הקודש... ביום ג' י"ה לחודש סיון שנת ברי"א לשטרות (תר"ס-1900), והכותב... מסעוד בן לא"א סאלם בן סעיד אלמכונה אלעפרי במאתא אלגמימה.*
מצאתי גם כתב יד מתקופה זו, אשר מימן ר' אהרון בן משה עפרי.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים וארבע משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סאלם בן אברהם ריאל ורבע, מרי סאלם בן יעיש ארבע ריאל ורבע, אביו סלימאן אבו סת, סאלם בן סעיד ובנו מרי יוסף שלוש ריאל, ישועה בן בנו, אברהם בן אברהם, סלימאן סעיד שלוש ריאל, יחיא סעיד שלוש ריאל, יחיא מסעוד, מסעוד בן מסעוד ובנו סאלם שלוש ריאל, יחיא דהארי ובניו חיים וגמיל, סעיד ע(ו)פרי, סעיד מסעוד, מנצור בן יחיא ובניו סלימאן וסאלם ריאל ורבע, סעיד דהארי ובניו הארון ודאוד, סאלם בן עואץ' שכר ריאל ורבע, והנשים: שמעה בת אברהם קפרי ריאל ורבע, תורכיה בת סלימאן עפרי ריאל ורבע, סעדה בת מסעוד ריאל ורבע, וכן ציניה בת יחיא דהארי.
חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי סאלם בן אברהם, מרי סאלם בן יעיש ומרי יוסף בן סאלם.*
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשרים משפחות בערך: אבו סת, עפרי, סוכיתאל, סדלה-הלוי, דהארי, שוכר, דיליחה ועוד. רב הקהילה היה מרי שלום בן שלמה עופרי-אבוסת, אשר שמש רב הקהילה ברמלה, במשך כעשרים וחמש שנה, עד לפטירתו בשנת תשל"ח-1978.