באזור היה כפר בשם מגרבה, בו חיו יהודים.
כאמור בערך הקודם, יתכן כי כתבי היד אשר הועתקו במאות י"ז וי"ח בישוב בני חגאג מיוחסים לנפת חימה ולא לאזור קפלה שמצפון לצנעא. ע"ע ערך קודם.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בכפר שלוש עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכר הכפר בני חגאג לפני הישוב נאבאת...
שם בית הכנסת או ישוב בשם בני חנצ'ל ידוע לי משלושה כתבי יד מן המאה הט"ו. רוב מוחלט של כתבי היד העתיקים מהמאה הט"ו, אשר נותרו בידינו, הם ברובם מצנעא וממרכז תימן, וקיימת הסתברות גדולה שאף כתבי יד אלו מקורם במרכז תימן. מאידך גיסא, ידוע חכם משרעב, שבדרום תימן, בשם מרי יפת בן דוד חנדלי, כנראה, על שם הישוב. יתכן, כי מוצא משפחתו לא משרעב.
המסמכים עוסקים במכירת כתב יד של חמשה חומשי תורה ונביאים...
בכרטסת הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בשם בני טיבה, האחד במחוז ד'מאר והשני באנס. כיון שאנס הוא נפה במחוז ד'מאר, מסתבר, כי מדובר בישוב אחד.
הכפר חרף אלהיגה נמצא באזור בני יוסף, ולעיתים בני יוסף הוא גם שמו של הכפר חרף אלהיגה. עיין ערך.
לדברי זקנים מיוצאי בני יוסף, מקור השם הוא בשבטים אשר כבשו את האזור מידי שבטים אחרים, בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. מואדי יהודיה הסמוך לכפר, היו מביאים משולשים, אתרוגים ולימונים.
שליח העלייה יוסף צדוק כתב בספרו, כי בזמן העלייה הגדולה לארץ, בחודש אב תש"י-1950, כמאתיים נפש מבני...
במרחק של עשר ק"מ מבני עומר לכוון צפון מערב, נמצא מגדל ענק-חגרת בני מקירין, הנמצא בראש הר-גבל בני מקירין, המשקיף על כל סביביו. המקום לא היה מיושב, למרות שהיה יפה. הגויים לא גרו שם באמרם, שיש במקום רוח רפאים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו, כנראה, יהודים באזור.
העיירה בני עבד נמצאת במרחק של כארבע שעות הליכה מהעיירה כ'מיר.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה אחת עשרה משפחות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי עמראן שעתאל שלוש ריאל, יהודה שעתאל שלוש ריאל, עואץ' מגהז ובנו יוסף, אברהם נגאר, סלימאן נגאר, יחיא בן סאלם, אחיו סאלם בן סאלם, אביהם...
ברשימות הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בשם בני עואם, האחד בנפת חגה, והשני בנפת שרף, שניהם במחוז צנעא.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לישוב הקודם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקום הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
בקעת החובן היא בקעה מול מקום הדת-בן עלואן. המקום ידוע כמקום בו נעשו נסים רבים, המיוחסים למרי שלום שבזי. לא ידוע אם היה במקום ישוב קבע של יהודים.