אזור בני סחאם ידוע לי ממסעותיו של ר' חיים חבשוש, בחיפושיו ובהעתקותיו אחר כתובות עתיקות במזרח תימן בשנת תר"ל-1870. בספרו הוא מתאר את רצח שוכר בן שלום משרקי בשנת תרל"ח-1877 או 1878. שוכר משרקי היה סוחר תבואה, והתפרסם מאוד בין השבטים כמו אביו. הוא הלך להפקיד את כלי הנשק היקרים שלו, שני רובים ושלוש חרבות מכוסים בקישוטי כסף, בתמורה לתבואה. הוא נסע מאזור בני גבר לאזור בני סחאם אל נשיא שבט כ'ולאן....
קהילות תימן
תצוגת 211 - 220 מתוך 251
האזור נמצא בסמוך לשעובה, מספר שעות הליכה מאלגוירה. באזור היו הכפרים הבאים: מחגר, בו חיו שני מניינים של יהודים, הוירב, הוב סוירב כפר יהודים כהנים, וכן ששה או שבעה כפרים נוספים, בהם חיו מוסלמים בלבד. באזור בני עבאס לא היתה עיר מרכזית.
באזור שעובה הסמוך, חי ר' דאוד יעקוב נגאר, אשר היה מורם של חלק מזקני חרף אלהיגה ובני עבאס.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. אחד מהם היה משה אבראהים...
ביב': תימנה, אנציקלופדיה א' ע' 374
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם צאלח ובניו מרי יוסף אשרס ובנו אברהם, אחיו סאלם אשרס ומרי אברהם בן מרי סלימאן אברהם. סך התרומה מיהודי הכפר שש ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע משפחות יהודיות, משפחת אשרס ועוד.
ביב': פנקס השליחות 27, אנציקלופדיה ב' ע' 4, 10, 160, צדוק 451 המקור: יחיא חדאד מר"ג
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת מדהלה. שם משפחתה הקודם: מדאר.
משפחת מדהלה ידועה מנפת חידאן שבצפון תימן, ולכן הסתברות גדולה שמדובר בכפר שבנפת חידאן. חכמי משפחת מדהלה מוזכרים בחלק ב' של האנציקלופדיה.
במקום נוסף כתוב, כי דרך מחנה העולים גאולה עלו לארץ שני יהודים: שני נערים רווקים...
ביב': נחשונים ע' 49, 73, אנציקלופדיה ב', צדוק
בדורות האחרונים שכנה הקהילה היהודית בשכונה נפרדת מהמוסלמים. שכונה זו היתה מחולקת לחמש שכונות סמוכות קטנות יותר: חוגמה, גוביילה, מעזב, שארע אספל ובית קאסם. בקהילה היו שלושה בתי כנסת.
בתחילת המאה העשרים מנתה הקהילה היהודית בעיירה שישים ושלוש משפחות בערך.* בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים במספר מקומות:...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 155, חלק ב' 48, 159, 180, פנקס השליחות 18, 20, 41, צדוק 161 המקור: מסעוד פנחס מפ"ת, מן המיצר ע' 481, גויטין כרטסת 136
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי מיקומו, גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר ידוע לי מרשימות מחנה העולים גאולה, שליד עדן. ברשימות אלו כתוב, כי דרך מחנה העולים עלתה לארץ אשה נשואה כבת עשרים עד שלושים שנה, ממשפחת סעיד. שם משפחתה הקודם: רצ'א.
נראה, כי הכוונה לישוב בני עואץ'. עיין ערך הבא.
ביב': נחשונים ע' 51, צדוק
בני עואץ' הוא אזור בנפת עודיין, ליד הכפר ג'עוד, וכנראה, גם הכפר מחלה. ברשימות הישובים של גויטין כתוב, כי באזור זה היו חמישים ושבעה כפרים. השם ידוע לי גם מאיזכורו של ר' שלום מנחם ג'עדי, אשר היה חבר במועצת מחנה העולים גאולה, שליך עדן, יחד עם מרי חיים סנואני ואחרים. הם הושלכו לכלא על ידי מנהלת המחנה, עקב פעילותם למען שמירת המסורת והצניעות במחנה העולים.
ישנם שני מסמכים: כתובה ודיואן, אשר...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 66, 71, 117, גויטין כרטסת 138, צדוק
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש עד שש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שם המשפחות.
ביב': צדוק 151 המקור: משפחת קהלאני מראש העין
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. לא ידוע שם המשפחות.
ביב': צדוק 149 המקור: משפחת נהרי מנהריה
סמוך לעלייה הגדולה הגדולה לארץ חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים, משפחת חיים.
ביב': צדוק 893 המקור: נתן שרעבי מגדרה