ג'רַאס

הכפר נמצא כ-20 ק"מ מצפון לצנעא בדרך לישוב מדיד.

שם הישוב ידוע מגלות מוזע, אשר אירעה בשנים תל"ט- ת"ם (1679). בשנה זו קם מלך חדש מוסלמי קנאי ורשע בשם אלמהדי מחמד בן אחמד (1628-1711) "יושב אלגראס", והעמיד בפני מנהיגי היהודים שתי אפשרויות, להתאסלם או למות. ביד אחת הוא החזיק חרב וביד השנייה החזיק את הקוראן, והקציב להם שלושה חדשים להחליט. בעקבות שכנוע ראשי השבטים ניתנה ליהודים אפשרות שלישית, להיות מגורשים. במשך שנה גורשו יהודים רבים ממרכז תימן ויהודי צפון הארץ.

בסוף ימיו נהפך לבו של "המלך החגר יושב אלגראס". אצלו שירת ר' אהרון הכהן עראקי, אביו של נגיד הקהילה בצנעא במאה הי"ח ר' שלום עראקי אלאוצטא. בכפר גראס חיו יהודים במאה הי"ז, ולא ידוע לי בודאות האם הכוונה לכפר שבמחוז צעדה או לכפר שבמחוז צנעא.

בשנת תנ"ד-1694 העתיק הסופר ר' שלום בן יחיא אשואל סידור תפילה, במימון ר' יחיא בן דוד צ'בלי גכמה. חשיבות גדולה לסידור גם בעובדה, כי בנוסח ההגדה של פסח מופיע הנוסח הקדום ביותר של מא כ'בר, בצורת שאלה ותשובה, כפי שהיא מוכרת לנו היום. הנוסח המקורי כפי שמופיע בהגדה:

מא כ'בר האד'ה אללילה מן גמיע אליאלי ?

כרגו גדודנא מן מצר בית אלעבודייה, ומא כאנו יעמלו, כאנו יכלטו אלתבן פי אלבן, ואלבן פי אלתבן, וכ'לצהם אללא ביד שדידה ודראעה ממדודה ואחכאם עצ'ימה ואית וברהין, והאד'ה אלגואב:

בקולופון כתוב:

נכתב זה הסידור על שם החבר הטוב יחיא אבן דאוד אבן סעיד אלצ'בלי אלמכנא גכמה, שנת ב"ה (לשטרות- תנ"ד-1694) שמיני לחודש אב יהפך לששון במאתא אלג'ראס. השם ב"ה יזכיהו הוא וזרעו וזרע זרעו... אמן כי"ר. ספרא חלשא ומסכינא קל הקלים סאלם אבן יחיא אלאשול יש"ל. אבקש מחילה וסליחה מהשם ית' מפני שכתבתיו ואני בצרת הגלות והעניות.

במלחמות הטורקים והאימאם בשנת תרס"ד-1904 ברח האימאם אל חצן-מבצר גראס.

בדור האחרון שלפני העלייה הגדולה לארץ, לא ידוע לי על חיי יהודים בכפר.