סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע לי המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
תצוגת 221 - 230 מתוך 251
שם הכפר ידוע מכתב יד משנת שמ"ח-1588. יהודים חיו במקום במאה הט"ז. בשנת שמ"ח-1588 העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלום ממתעף את מדרש החפץ, בישוב בני עמר מן ואדי עאשר. בכתב היד 358 דפים.
בקולופון כתוב:
תמוז שנת אתתצ"ט שנין לשטרי (תמ"ח-588.1) במאתא קריה בני עמר מן ואדי עאשר, והכותב (קל) המבינים סעדיה בן שלום מכ"ב בן זיכם (נע"ג) הידוע דממתא אלמת'עף. אלהים ימחול לי על כל מה (שהוספ)תי וגרעתי...
ביב': ששון, אוהל דוד, ע' 650 (מס' 826), צדוק 435
הכפר בני עמאר נמצא באזור מעראץ', באזור היו הכפרים הבאים: קרית מנחם, אלכמה, מדכארת, קרית סופעי, חיזאן, צחפה, צלאחה, שכאמי, משרעה, בית אשואל ועוד.
ביב': פקודי תימן ע' 331
מספר ישובים בעלי שם דומה וזהה היו בתימן: עואם, בנפת חאשד מצפון לצנעא, עראם בנפת ענס שבמחוז ד'מאר, עראס במחוז ירים, והישוב בני עראם. יתכן ובני עראם קשור לאחד משני הישובים עראם דלעיל. שם הישוב שונה במעט, ורשימת המשפחות לא תואמת, ולכן מסתבר, כי מדובר בישוב אחר. ועוד, ברשימות מחנה עולים גאולה מוזכר גם הישוב עראם וגם הישוב בני עראם, ושמות המשפחות לא זהים.
שם הכפר בני עראם ידוע מרשימות מחנה...
ביב': נחשונים ע' 43, 313, צדוק
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר עשר משפחות בערך. לא ידוע לי שם המשפחות.
ביב': צדוק 894 המקור: דוד גדסי מגדרה, גויטין כרטסת 134
זהו, כנראה, מקור שם המשפחה הנפוץ בתימן: משפחת עזירי-עוזרי.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר אחת עשרה משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יחיא בן יחיא שתי ריאל, סאלם בן יחיא ריאל, סלימאן בן יחיא ארבע ריאל ורבע, עמראן בן יחיא שלוש ריאל, יהודה בן יחיא, סאלם כושרי, סעיד בן סאלם שלוש ריאל...
ביב': פנקס השליחות 9, אנציקלופדיה ב' ע' 63, נחשונים ע' 50, גויטין כרטסת 139
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלושה גברים יהודים לפחות. משפחתם גרו בישוב אלגוירא, והם התפרנסו מצורפות בכפר בני עומר. כל שבת אחד הגברים היה נוסע למשפחתו באלגוירא, ובחגים הגדולים נסעו כולם אל משפחתם.
במרחק של כ-10 ק"מ מצפון מערב, היה מגדל ענק בראש הר-גבל בני מקירין, המשקיף על כל הסביבה. מצד מערב הכפר משקיף לים סוף.
יוצאי הכפר התגוררו לאחר העלייה לארץ במושב קדימה בשרון.
ביב': תימנה ע' 83-88
בכרטסת הישובים של גויטין רשומים שני ישובים בעלי שם כמעט זהה, הנמצאים בנפת עודיין שבמחוז תעיז, ומסתבר כי מדובר בישוב אחד. עביד (בשורוק)-עוביד.
עפ"י דברי מרי סעדיה חרזה, בישוב בני עואד', כנראה, עואץ', היה במקום בתקופה מסוימת בית דין.
נראה, כי הכוונה לישוב הקודם.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שש משפחות: כהן, בן אהרון, מסלם ושרעבי.
ביב': גויטין כרטסת 134, 135, חוזה שרעב ע' קכ"ב, צדוק המקור: בנין סאלם מר"ג
הכפר נמצא לא הרחק מחוף ים סוף. קיים ישוב בשם מצנעת בני קיס, ויתכן כי יש קשר ביניהם. עיין ערך. - הכפר בני קיס ידוע משני כתבי יד אשר העתיק הסופר ר' שלמה בן שלום בן יוסף "מזרע בן גרא", בשנת רנ"ה- 1495.
כתב היד הראשון הוא פירושו של מרי אברהם בן שלמה לנביאים ראשונים אשר חיבר בשנת קפ"ב-1422. ר' שלמה סיים את ההעתקה ביום שני כ"ג באלול רנ"ה- 1495. כתב היד המקורי חסר, והושלם על ידי ר' שלום קאפח...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 622
שם המקום ידוע מספרו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר העתיק כתובות עתיקות בצפון מזרח תימן, בשנת תר"ל-1870, יחד עם יוסף הלוי. בבית הכנסת של משפחת בני קאמס בכפר מלח הוא מצא כתבי יד עתיקים ביותר, תאג'-תורה שנכתב ארבע מאות שנה בערך לפניו, בתוכו מצא דף בודד שלהערכתו, נכתב כתשע מאות שנה לפניו, ספר תהילים על קלף שנכתב כשבע מאות שנה לפניו, הכתוב אריח על גבי אריח כמו שירת האזינו, ספר תהילים נוסף כחמש מאות...
ביב': מסעות חבשוש ע' 90 *