ישוב יהודי בכפר בני מנצור ידוע לי משני כתבי יד מאמצע המאה הי"ח.
בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ לא נתקלתי בכפר בני מנצור, ואולי לא חיו יהודים בכפר בתקופה אחרונה זו.
הישוב הוא, כנראה, המקור לשם הנפוץ בתימן מנצור, המשמש גם שם פרטי וגם שם משפחה.
ישוב בעל צליל דומה קיים במחוז אב בשם: אכמת בני מנצור, ואולי בני מנצור היה שם אזור במחוז אב.
שני כתבי היד הועתקו...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי יוסף שרארה ובניו יחיא דוד ושלמה, אחיו שלום שרארה, אחיו שלום שרארה "אלזקן" ובניו יחיא וסעיד, אביו הארון שרארה, שלום חמאמי ובנו סעיד, יחיא שלמה חדאד ושלמה יוסף חדאד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בכפר...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד מנקד'י ובנו חיים שתי ריאל, אברהם קוריש שלוש ריאל, בנו יחיא קוריש שלוש ריאל, סעיד הברי ובנו יוסף ריאל אחת, מוסי' סאלם חצי ריאל, יחיא עומיסי ובנו יחיא שלוש ריאל, חיים סיאני ובנו שתי ריאל.
רב הקהילה, כנראה, מרי...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש עשרה משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף סאלם קטר ובניו סאלם יוסף דאוד ויחיא שלוש ריאל, יוסף דאוד ריאל, סאלם יעקוב ובניו יחיא עואץ' ודאוד ריאל, סאלם עואץ' ובנו אברהם ריאל, יחיא עמראן רבע ריאל, יחיא מחפוץ' ובניו מחפוץ' ועואץ', סאלם גומעי ובנו יחיא ריאל,...
אזור בני אעצב ידוע לי מתוך כתב יד אשר העתיק הסופר מרי משה בן יוסף אלבלידה בשנת רס"ט-1509. בקולופון של כתב היד כתוב: "במאתא אלגרן מן ער בני אלאעצב", משמע, שמלאכת ההעתקה היתה בכפר אלגרן שבאזור בני אעצב.
לא ידוע לי היכן נמצא במדויק איזור זה, ויתכן כי שם האזור הוחלף במהלך השנים. כפר בשם אלגרן היה גם במחוז ד'מאר וגם במחוז ירים סמוך לעלייה הגדולה לארץ. ומסתבר, כי אזור בני אעצב היה באחד משני...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתי משפחות יהודיות: מנס ועווץ'.
עיין עוד ערך: בני שאב.
בנפת בני בהלול הישובים הבאים: אדאר, בית ותר, בית עוקב, גאוב, ג'ימאן, חדרה, חמאמי, כצ'רא, לגאם, לכמת בהראן, סחר, ענאקה, ועוד.
במסוודה-פנקס בית דין צנעא מהמאה הי"ח כתוב במפורש, כי בני בהלול הוא שם כפר, זאת בנוסף להיותו שם נפה במחוז צנעא.
להלן ההפניות בפנקס בית דין:
ראשית, ביום ראשון כ"ט בכסלו בע"ו-תקכ"ה-1765 נכתב בפנקס, כי סלימאן צארם טען "שהחלק של דוד אשר בכפר בני בהלול חסר בשיווי שני קרוש".
שנית, ביום רביעי י"ג באדר בע"ו-תקכ"ה-1765 נכתב בפנקס הסדר תשלומים בין יודא בן סעיד צארם, אחיו דוד ואמם...
הכפר נמצא במרחק של כשש שעות הליכה מדרום לצנעא.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שבע משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מרי סעיד חתוכה ובנו צאלח ובני בניו סלימאן וסאלם עשר ריאל, יוסף תאם רבע ריאל, בניו סאלם סלימאן והארון תאם שתי ריאל ורבע, מרי סאלם דחבאש שלוש ריאל, מרי סאלם מוסי' סלאמה...