סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע המיקום המדויק של הכפר, גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הישוב בית עד'ראן מוזכר בהקשר למלחמות הטורקים והאימאם במאה הי"ט.
ביום שבת ח' בתשרי בר"ג-תרנ"ב-1891 כבשו הטורקים את המקום וערים נוספות, החריבו ושרפו אותן, ונפתחה להם הדרך מצנעא לעיר הנמל חודידה שממערב לצנעא.
לא ידוע אם חיו יהודים במקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר חמש משפחות יהודיות, כולן ממשפחת עודי.
הכפר מוזכר במסמך מסוף המאה הי"ט. המסמך הוא כתובה, אשר נכתבה בנשואי סעיד בן מחפוד ופקנה בת סעיד מקלוב, בכפר: בית אלרכן דעל עינא דמיא אלכ'ואש מותבה. הכתובה נכתבה בט"ו באדר תרמ"ט- 1889.
נותר בידינו גט אשר נכתב בשנת תרס"ט-1909 בישוב בית שחאדי. הבעל הוא יחיא בן סאלם, והאשה היא זהרה בת יחיא. חתומים: יחיא בן יעיש וסלימאן בן דאוד, בישוב: בית אלשחאדי דעל עינא דמיא אלמואהה דילה מותבה.
אזור בלאד סמאע כולל בתוכו את האזורים שעובה ובני עבאס.
לא ידוע אם חיו יהודים באזור, ואם כן מה גודל הקהילה ושמות המשפחות. מ"מ, סמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו, כנראה, יהודים במקום.
מאזור בלאבל שבנפת חוגריה היו מביאים לולבים ליהודי חוגריה בחג הסוכות. לא ידוע אם חיו במקום יהודים, ואם כן כמה משפחות ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
נראה, כי הכוונה לישוב בלסה, עיין ערך הבא.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר בני משפחה אחת של יהודים. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א- תרפ"ו (1911-1926), כתוב, כי בכפר חי יחיא סלימאן מימוני, אשר תרם ריאל אחת.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »