בלוג יהדות חברה וקהילה
שאלות
- רש"י י"ט א' – "דבר אל כל עדת בני ישראל" – מדוע נאמרה פרשה זו במעמד הקְהֵל?
- י"ט ט' – "ובקצרכם את קציר ארצכם" – מה לומד בעל הטורים, כשהוא מחלק את המלה 'ובקצרכם' ל- ובקצר-כם?
- רש"י י"ט י' – "וכרמך לא תעולל" – שפתי חכמים מסבירים את המלה 'עוללות'.
- רש"י י"ט י''ד – "ולפני עִור לא תתן מכשול" – האם אפשר לעבור עבירה זו גם עם אדם פיקח?
- רש"י י"ט ט"ו – "לא תשא פני דל" – כיצד אפשר לשאת פני דל?
- רש"י י"ט ט"ז – "לא תלך רכיל בעמך" – רש"י מלמד אותנו על חילופי כ/ג; ויוצא שהרכיל נקרא כך, כי הוא הולך ב‑‑‑‑‑, והוא נחשב ל‑‑‑‑‑.
- י"ט י"ח – "לא תקם ולא תטר" – ראובן ביקש משמעון עט, ; שמעון סירב. למחרת ביקש שמעון מראובן שישאיל לו כלי עבודה. אמר לו ראובן איני משאיל לך, כדרך שלא השאלתני. מהי עבירה זו: נקימה או נטירה?
- רש"י י"ט כ' – "והיא אשה נחרפת" – מה פירוש המשפט?
- רש"י י"ט כ"ז – על כמה עבירות עובר מי שמתגלח בתער?
- י"ט כ"ב-כ"ג – על סיבת סמיכות שני הפסוקים כותב בעל הטורים, כי כל הדר בא"י שרוי בלא ‑‑‑‑‑.
- רש" כ' ה' – מדוע המשפחה אף היא נענשת?
- רש"י כ' ט' – "אביו ואמו קלל דמיו בו" – עונשו ‑‑‑‑‑.
- רש"י כ' ט''ו – "ואת הבהמה תהרגו" – במה חטאה הבהמה, שאף היא תיסקל?
למתקדמים:
- י"ט ד' – הרמב"ן מביא את דברי ר' לוי האומר, כי עשרת הדברות כלולות בתוך פרשת קדושים, לדוגמה: "לא יהיה לך"="וא-להי ‑‑‑‑‑ לא תעשו לכם" (י"ט ד'); "לא תשא"="ולא ‑‑‑‑‑ בשמי לשקר" (י"ט י"ב); "לא תרצח"="לא תעמד על ‑‑‑‑‑ רעך"; "לא תענה"="לא תלך
‑‑‑‑‑ בעמך"; "לא תחמוד"="ואהבת לרעך ‑‑‑‑‑". - י"ט ט'-י' – הרש"ר הירש כותב שמטרת מתנות העניים אינם רק לספק את צרכי העניים, כי אם בעיקר להזכיר ליהודי שלא הוא הבעלים של האדמה אלא הקב"ה, שכתוב: "כי לי ‑‑‑‑‑" (כ"ה כ"ג).
- י"ט י"ד – מסביר האברבנאל: גם אם אינך ירא מהחרש והעיוור, כי זה אינו ‑‑‑‑‑ וזה אינו ‑‑‑‑‑; הרי מן הראוי שתירא מא-לוהיך, הרואה ושומע הכל.
- י"ט ט"ז – כותב הרמב"ם שהמרכל הוא כמו המרגל בחברו ועובר בלא תעשה, ויתרה מזאת – הוא גורם להרג נפשות; וההוכחה לכך שהכתוב הסמיך את "לא תלך ‑‑‑‑‑" לפס': "לא תעמד על ‑‑‑‑‑ רעך"; מכאן אמרו חז"ל: עבר אדם על מצווה קלה, סופו לעבור על
מצווה ‑‑‑‑‑. - י"ט י"ז – "הוכח תוכיח את עמיתך" – ר' ישראל מסלנט מזכיר לנו שהמלה '‑‑‑‑‑' באה כדי לרבות; אם כן מה באה לרבות מלת ‑‑‑‑‑ בפסוקנו? שלפני שאדם בא להוכיח את האחר, יפשפש במעשיו ויוכיח את עצמו.
- ראב"ע י"ט י"ט – "בהמתך לא תרביע כלאים" – מדוע?
- ראב"ע י"ט י"ט – מה פירוש "שעטנז"?
- י"ט כ"ו – על האיסור "לא תאכלו על הדם" כותב הרמב"ן: הוא מין ממיני הכישוף,; והיו שופכים את הדם ומאספים אותו בגומא וה‑‑‑‑‑ מתקבצים שם ואוכלים על שולחנם להגיד להם ‑‑‑‑‑.
- כ' י"ז – אונקלוס מתרגם את המלה "חסד" מלשון '‑‑‑‑‑'.
- הפרשה מתחילה ומסיימת (כ' כ"ו) במלה ‑‑‑‑‑ המובאת פעמיים בשני הפסוקים.
תשובות
1. מפני שיש בה מצוות רבות 2. האותיות 'כם' בגימטריה 60, והוא שיעור הפאה – אחד מששים 3. מלשון 'עולל ויונק=אשכולות קטנים 4 . כן, לתת עצה לא נכונה 5. לזַכות את העני שלא כדין כדי שהעשיר יפרנסוֹ 6. רגל, מרגל 7. נקימה 8. מיועדת ומיוחדת לאיש 9. חמש עבירות 10. עוון 11. כי היא מחפה, בד"כ, על עושה העבירה 12. סקילה 13. מפני שבאה לאדם תקלה על ידה
למתקדמים:
1. מסכה, תשבעו, דם, רכיל, כמוך 2. הארץ 3. שומע, רואה 4. רכיל, דם, חמורה 5. אֶת 6. שלא לשנות מעשה ה' ולשמור על כל מין למינהו 7. מעורב 8. השדים, עתידות 9. קלון 10. קדוש
"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (י"ט ג') - משל
על הפס' הנ"ל מביא רש"י את דברי חז"ל, כי הסמיכות בין שני הצווים באה ללמדנו: שעל אף שנאמר "איש אמו ואביו תיראו", אם יאמרו לך עבור על מצוות התורה, חלל שבת אך אל תשמע להם, כי הרי גם אתה וגם הוריך חייבים בכבוד הקב"ה.
ולשם הבנת הפס' מספרים משל על שלושה אחים חכמים שהמציאו חכמות מיוחדות בתחומים שונים. האחד – המציא חכמה שאיתה ידע להביט למרחקים עצומים באמצעות כלים וטכניקות שונות; השני – המציא חכמה שנתנה כח באדם לעוף למרחקים במהירות עצומה. השלישי היה רופא גדול, בעל שם עולמי, שידע לרפא מחלות קשות וסבוכות.
באחד הימים ראה האח הראשון, כי במרחק רב מהם חלתה בתו של המלך במחלה קשה ונפלה למשכב. הודיע זאת לאֶחיו והם החליטו, כי באמצעות חכמתו של האח השני יעופו כולם במהירות למקום מגוריו של המלך, ושם יבדוק הרופא את בת המלך וירקח לה מרקחת מרפא עד שתתרפא, ואכן כך היה ובתו של המלך התרפאה לחלוטין.
לאות הוקרה הודיע המלך, כי בתו תתחתן עם אחד מהם. כל אחד מהאחים טען, כי בת המלך ראויה לו, כי הוא עשה את העיקר להצלתה. הראשון טען כי לולא ראייתו למרחוק, לא היו יודעים אֶחיו, כי בתו של המלך חלתה, השני טען כי לולא חכמתו לעוף למרחקים, לא היו מגיעים לכאן במהירות. השלישי, הרופא, טען כי לולא רפואתו לא היה ערך לבואם לכאן.
אמר המלך: בתי היא שתחליט למי היא תינשא. אמרה הבת, כי היא מעדיפה את הרופא, ונימקה את החלטתה באומרה: לבטח כוחם של שני האחים האחרים חשובה מאוד, כי בלעדיהם לא הייתה נרפאת. אך מכאן ולהבא גם ללא כוחם יכולה אני לחיות, בעוד שאת הרופא אני צריכה גם מכאן ולהבא במקרה שמחלתי תחזור אלי.
והנמשל הוא: הרי אמרו חז"ל שלושה שותפים באדם, אביו, אמו והקב"ה; אמנם אביו ואמו חשובים באמת, אך להמשך החיים הם ואנחנו צריכים להקב"ה, וכל חיינו תלויים רק בו. על כן "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ", אך בכפוף לכך יש לזכור "וְאֶת-שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", כי בזה תלוי המשך חיינו.
