יהדות חברה וקהילה

א. ל"ב ד' – "הצור תמים פעלו": פעמים מספר מכונה ה' 'צור' (צוריאל, צורישדי), צור הוא סלע, וכמו הצור היציב והחזק והבלתי ניתן לשינוי, כך ה' - צור ישראל - תקיף ונחוש שאינו משתנה, ולכן נקרא הבורא – יוצר – שצר צורת האדם / החומר, מגביל וקובע להם את המוצקות ואת החוזק. ומכאן גם 'מצור' - שסוגר את העיר בחזקה, וכן ה'צואר' - כי הוא צר וקשיח. הנה לפניכם חידה של הראב"ע: ארבעה עמדו עלהים: צור וציר, צאן וצר; צאן צעק לציר וציר חינןלצור: צא והצל צאני מיד צר. מי הם הארבעה? ב. ל"ב ח' – "יצב גבולות עמים כמספר בני...

דורות רבים שאבותינו היו בתימן מאז חרבן בית ראשון, ניהלו את חייהם כפי שהיו רגילים בארץ ישראל. כמו שאבות ראשונים שהיו במצרים, לא שינוּ את לשונם, ולא שינוּ את שמותם, ולא שינוּ את מלבושם, כך גם אבותינו הראשונים בתימן, שמרו על מנהגיהם בימי חול, בשבתות ובמועדים, הן בתקופת ממלכת שְׁבָא וְחִמיַאר, והן בתקופה המאפליה האיסלאמית. פתגם נפוץ אצל גויי הארץ "אַליְהוּדִּי יֻערַף בִּסַבּתֹּהּ וְעִידֹּהּ" (הַיְּהוּדִי נִיכָּר בְּשַבָּתוֹ וּבְחַגּוֹ). המשפט הנ"ל, נאמר רק על היהודים, כיון שכל יהודי תימן בעיר ובכפר...

חגי תשרי הבאים עלינו לטובה: ראש השנה המסמל את חילופי הזמנים, הסמל המרכזי שלו הוא השופר. שבת תשובה בין ראש השנה ליום הכיפורים, מחייבת אותנו לחשבון נפש פרטי וחשבון נפש כללי וחברתי. יום הכיפורים עם הפתיחה המרגשת של "לך אלי תשוקתי" ו"כל נדרי" המאפשר לנו יום שלם של תפילות והרהורי תשובה בתנאי צום. חג הסוכות המזכיר לנו את עברנו כאומה חקלאית, והסמל של החג, הסוכה, מחייב אותנו לצאת מהבית הנוח המתאפיין בחיי שגרה, למבנה ארעי, בחוץ המחייב אותנו לחשיבה על מהות חיינו הארעיים בעולם הזה. את חגי תשרי משלימים...