עותניאל מנצור

כידוע, יהודי תימן דבקו לאהבה במשנת רבנו הרמב"ם ובפסיקותיו,  ושמרו מסורות ומנהגי נביאים עוד מתקופת בית המקדש, כיצד ייתכן אפוא שהם לבשו טלית קטנה, וכפי שכתב מהרי"ץ: "ומדסתם מצת שמורים שמעינן דבין בחול בין בשבת לא יעשה אלא ט''ק(=טלית קטנה) לבן, וכ''ה(=וכך הוא) מנהגנו פשוט".

ויש לברר, אימתי חדר מנהג לבישת טלית קטנה לתימן, האם בתקופת מהרי''ץ כפי שהוא מעיד שזה מנהגו? או שמא מנהג זה פשט רק בתקופה מאוחרת ורק בקרב יחידי סגולה?

הטלית הקטנה היא מעין חולצה חסרת שרוולים או בגד בעל ארבע כנפות, ובימינו לובשים את הציצית המצויה הזו תחת החולצה העליונה. בפרק זה נדון בשאלה האם יש בכלל חיוב ללבוש טלית כזו או שמא אין ללבישתה יסוד ובסיס הלכתי ונראה את מנהג תימן בנושא.

מסורת אבותינו הקדומה ידועה כמסורת שמרנית וקנאית למנהגיה היותר ראשונים, דוגמה לשימור מסורות קדומות אצל יהודי תימן ניתן להביא מרבנו הרמב"ם שפסק בהלכות תפלין מזוזה וספר תורה: "אמרו עליו על רב תלמיד רבנו הקדוש, שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה, או בלא ציצית, או בלא תפילין". ויהודי תימן לא הסירו מצוות אלה מעליהן אלא דבקו בהם והתמידו ככל שניתן. הגר"י קאפח זצ"ל תיאר את יהודי תימן כשומרי מסורת אבות אדוקים, וז"ל: "והנה מסורת קדומים נפלאה נשתמרה רק בידי יהודי תימן כפי שנשתמרה מסורת האמת".

עמודים

Subscribe to עותניאל מנצור