מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב נגד אלמלאחי בתחילת המאה העשרים. הכפר נגד אלמלאחי נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: בשארי, מעוצ'ה, גבני, תנעמי, חאפדי, קריש, אחמר, סעאדי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי חיים בשארי רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו...
מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב נסמי בתחילת המאה העשרים. הכפר נסמי נמצא ליד הישוב נגד מלאחי, באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: בשארי, מליחי, עינה, גביר, חסן, משרקי, שאער, עמראני, נגאר, סעאדי ועוד. הוא היחיד בקהילה שתואר בתואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס...
מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב צאלבה בתחילת המאה העשרים. הכפר צאלבה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שתי משפחות: מעלם ועוד.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי בנו יחיא תרם ריאל אחד.
מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב מצעב בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מצעב נמצא באזור כ'ולאן ממזרח לצנעא. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: בעזה, סודמי, אסנאף, מעוצ'ה, קשמה, סמין, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בן יוסף בעזה ומרי יוסף סעיד בעזה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...
מרי יחיא אהרון היה מחכמי הישוב ג'ריר אלחיד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ג'ריר אלחיד נמצא במחוז צעדה שבצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש עשרה משפחות בערך: חלא, עצאר, עמראן, מעוצ'ה ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בן דוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס מצוין...
מרי יחיא בן אברהם נולד בעדן בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. שמש רב העיר וראב"ד בזמן העלייה הגדולה לארץ. הוא מכונה אלגריעה. ראה באנציקלופדיה ע' 207.
לאחר פרסום האנציקלופדיה נוספו לי פרטים נוספים עליו משני מסמכים שמסר לי הרב יהונתן אדואר מפ"ת. המסמכים הם גט שכתב הבעל רצ'א בן יעקוב אלמדוול לאשתו נצ'רה בת חיים, וגט שליחות, לגט זה, ביום שני ד' בכסלו ברנ"ו - תש"ה - 1945. חתומים דייני...
ר' יחיא בן אברהם היה ממנהיגי קהילות היהודים בעיר חידאן או ברט שבצפון הרחוק של תימן, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על מכתב בקשה משליח העלייה חיים צדוק. המכתב אינו נושא תאריך.
חתומים על המכתב מנהיגי הערים חידאן וברט: ר' דוד בן צדוק הלוי, ר' יחיא אברהם ור' יוסף בן אהרן ברטי.
ר' יחיא בן אברהם היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב עותמה שבמרכז תימן ממערב לעיר ד'מאר, בתחילת המאה הי"ט. הוא חתום ראשון על גט בשנת תקע"ג (1813), ואחריו ר' יעקב בן חסן. הזוג הוא שלום בן סעיד ובדרה בת חסן. יתכן ושני החתומים שימשו עדים בלבד.
ר' יחיא בן אברהם בן צאלח העתיק את תיקון ליל שבועות בשנת תקס"ה (1805). לא ידוע מקומו. בכה"י נ"ז דפים, ונכתבו במימון האחים יחיא ושלמה בני יוסף בן צאלח הכהן.
בקולופון כתוב:
"נכתב לתשוקת האחים... יחיא ושלמה בני יוסף בן צאלח הכהן... נאם הכותב... יחיא בן לא"א אברהם בן צאלח... ותהי השלמתו יום ד' כ"ג לחודש אייר שנת את ש@44ב@55תתי תשמרו ומ@44ק@55דשי ת@44י@55רא@44ו@55 אני ה' (בקי"ו...
ר' יחיא בן אברהם יחיא העתיק את ספר ההפטריות בשנת תרל"ה (1875) בעיר סנואן שבמחוז חוגריה בדרום תימן. בכה"י הפטריות לכל השנה והמועדים, רובו מנוקד: המקרא בניקוד תחתון - טבריאני והתרגום בניקוד עליון.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמתה יום ד' כ"ח חודש אייר שנת בקפ"ו לשטארי (תרל"ה - 1875) במאתא סנואן... ספרא חלשא ומסכינא... יחיא יצ"ו אברהים יחיא נע"ג... שנת והתורה והמצוה אשר כתבתי @44להרת@...