יוסף בן סעדיה
חכם וסופר, כפר סמוך לצנעא, מאה י"ט
ר' יוסף בן סעדיה העתיק את מדרש הגדול לחומש שמות. עפ"י הערכה חי במאה הי"ט. בכה"י לא מוזכר מקום וזמן כתיבה.
בכה"י קט"ז דפים, ובידינו נותר מפרשת בשלח עד פרשת כי תשא. בשולי הדפים פירוש מלים קשות מספר המרגלית וליקוטי פירושים אחרים.
בדף 22 כתוב:
"ואני הקל הנחתם קל הקלים ועפר רגלי החכמים ותלמידיהם יוסף בן סעיד".
יתכן, והוא החתום על אגרת שכתבו מנהיגים בכפרים הסמוכים לצנעא לחברת כל ישראל חברים ביום כ"ח בתשרי תרל"ח (1877). באגרת הם מבקשים סיוע. הוא חתום חמישי מתוך י"ב מנהיגי הכפרים החתומים, בין החותמים: סאלם בן סאלם רצאבי, יחיא בן סאלם, סעיד בן סאלם, סעיד בן סאלם נגאר ועוד.
ואולי הוא מרי יוסף בן סעדי צאיג (ע"ע).
בבי': י"ל נחום, מכמנים, ע' ג'; טובי, יהודי תימן במאה הי"ט, ע' 239-245.