מרי יוסף בן סעדיה חאזי היה חכם בישוב גאהלייה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר גאהלייה נמצא במחוז המדאן, מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: חגבי, עזירי, יצחק, לוי, צברי ועוד. הוא היחיד בקהילה שנוסף לו התואר מרי ורבי, משמע ששמש רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
מרי יורם חאזי היה חכם במרכז תימן, ואולי אף בצנעא, במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא מוזכר בספר חפץ לה' אשר חיבר מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל, ושם הוא כותב: "קיבלתי מפי (חי) כמהר"ר יורם חאזי", משמע, שהוא בן דורו והכיר אותו אישית.
השם יורם נדיר מאוד בתימן.
ר' יחיא בן משה בן דוד חאזי העתיק במאה הי"ח את הלכות שחיטה לרמב"ם. לא ידוע זמן מדויק ומקום הכתיבה.
בכה"י ע"ו דפים.
בשער הספר כתוב: "ספר הלכות שחיטה ופירוש על י"ד פרקי הרמב"ם והו יסמא באלערבי (והוא נקרא בערבית) אלשרח, והו סגולה לקורא בו אכי"ר. ונוסף בו עוד אבות דרכי נתן ומליצת התורנגול מה שלא נמצא בספרים".
בקולופון דף 75ב' כתוב:
"שלים ולא שלימו רחמי שמיא, ברוך...
מרי נתן בן יהודה חאזי היה חכם במאה הי"ט במרכז תימן, ואולי אף בצנעא.
הוא כתב חיבור בשם @44"אור זרוע"@55 בן שמונה פרקים בנושא מוסר וקבלה. בידינו נותרו שמונה דפים בלבד. שם החיבור "למען יהיה לי לצדקה ולזרע כי הוא זרע חכמה".
ר' סעדיה בן שלום חאזי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ערוס שבמרכז תימן ממערב לצנעא במאה הי"ט. הוא חתום על כתובה בשנת תרל"ד (1874) בעיר ערוס עם ר' יחיא בן יוסף הכהן. שניהם היו ממנהיגי הקהילה ואולי אף דיינים או רבני הקהילה. יתכן כי חתמו בתור עדים ולא מנהיגים. הזוג המוזכר בכתובה הוא יחיא נגאר וזהרה הלאל.
מרי שלמה חאזי היה חכם בישוב מסיב במאה הי"ח. הכפר מסיב נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא. סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה עשר משפחות בערך.
שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום חמישי כ"ב בתמוז בפ"ו - תקל"ה - 1775, כי יחיא בן שלום אלרבעי גירש את אשתו ידידה בת יוסף אלסבאעי. בזמן הגירושין פרץ ביניהם ויכוח בנוכחות אישים רבים, וביניהם: מרי אברהם ואחיו מרי שלמה חאזי...
מרי מאיר סעדיה חאסר היה מחברי מועצת מחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעליה הגדולה לארץ. במועצת החכמים היו י"ז חכמים ובראשם מרי חיים סנואני, גדול חכמי דרום תימן, מרי נסים טיירי ועוד. הרבנים ייצגו קהילות שונות אשר שהו במחנה. לא ידוע איזו קהילה הוא ייצג במחנה. בסדר החשיבות והפעילות של הרבנים הוא רשום שביעי.
במחנה העולים הייתה אווירה טובה והערכה כלפי שני מנהלי המחנה הראשונים, אך כאשר מונתה...
מרי משה חאפדי היה חכם בישוב חאפד בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר חאפד נמצא במחוז בני מטר, ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מחבוב, יעקוב, טביב, סחרי, עודרי, חאפדי, מדאר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום יעקב ומרי יעקב שלמה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....
ר' יהודה בן ציון חאצ'רי-חצרוני היה חכם וסופר בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בתחילת המאה הי"ט. הישוב שכן מצפון מערב לצנעא. הוא אחיו של ר' יוסף בן ציון חאצ'רי (ע"ע הבא).
הוא העתיק את המעמדות ושיר היחוד בשנת תקפ"ג (1823) בעיר כוכבאן, וחיבר פרקי שירה, בקשות עפ"י הקבלה ועוד. בכה"י קי"א דפים, פרקי שירה, בקשות עפ"י הקבלה, טעמים ו"תפילה נוראה" ועוד. נכתב במימון ר' אברהם בן סעדיה נגאר.
...
ר' יוסף בן ציון חאצ'רי היה פייטן בעיר כוכבאן בתחילת המאה הי"ט. הוא אחיו של ר' יהודה בן ציון חאצ'רי (ע"ע קודם).
הוא חיבר בקשות ועפ"י נכדיו, הבקשה שחיבר הייתה שגורה על פיהם ונהגו לאומרה בעירם כוכבאן ובתימן. הבקשה המפורסמת מתחילה במילים "ברכי איומה בחיק יוצרה בחסד וחמלה", והוא עדיין בכתובים.
תחום הבקשות בתימן הושפעה מהשירה הדתית אשר נתחדשה בצפת במאה הט"ז, ופייטני הבקשות היו...