חכמי תימן

תצוגת 661 - 670 מתוך 3154

ר' גיאת בן יחיא חבאני מימן, כנראה, או אולי העתיק את הספר פרקי דר' אליעזר בשנת תי"ד (1654). לא ידוע מקומו.

בכה"י ע"ה דפים, חסר בתחילתו ובסופו, מתחיל מפרק ז' ומסתיים בפרק נ"ג. לא ידוע שם הסופר, ועפ"י המשפט בסיום כתב היד נראה, כי הוא מימן את ההעתקה "ע"ש גיאת בן מעו(דה) בן יצחק חבאני". מנוסח זה בכתבי יד אחרים ניתן להעריך כי יתכן והוא היה המעתיק.

בבי': כת"י מהלמן 128-31646.

מרי דוד בן יחיא הלוי חביבי-גזאל נולד באמצע המאה הט"ז, כנראה, בישוב אלחטאב. יתכן וחי בעיר חמדה, מצפון לצנעא.

הוא חיבר ספר העוסק בליקוטים לתורה עפ"י הסוד והנוטריקון וכן שירים.

שמו המלא הוא רבי דוד בר' זכריה (מתחלף עם יחיא) הלוי בר' יהודה הלוי בר' זכריה בר' סעדיה הלוי אלחביבי. בכתב יד אחד הוא נקרא: רבי דוד בן יחיא גזאל הלוי.

את החידושים לתורה כתב בשולי תאג' שהעתיק בשנת שס"...

בבי' טובי, אפיקים צ"א (תשמ"ח), ע' 36-37 (רצהבי, תורתן, ע' קט"ו), איתמר כהן בתוך י"ל נחום, התעודה, ע' ר"ל-רל"א

מרי אברהם חבשוש בתב חיבור כלשהו, ובו תוכחה מאב לבן עפ"י הקבלה. הוא יליד תימן וחי במרכז תימן, כנראה. עלה לארץ בעליית אעלה בתמר בשנת תרמ"א- תרמ"ב (1881-1882). בנו עבד בירושלים כשוליה אצל יוסף דרין בבית מלאכה לנפחות. התוכחה נכתבה בירושלים בתחילת המאה העשרים. בכה"י ס"ד דפים, חסרה בתחילתה.

בבי': רצהבי, תורתן, ע' רמ"ט (כת"י ירושלים 3870°8).

מרי חיים בן שלום חבשוש היה שליח בית דין המרכזי בצנעא, לקהילות השונות בתימן, במחצית השנייה של המאה הי"ט.

במסמך מיום ראשון, כ"ד בסיון שנת בקו"ץ לשטרות (תרמ"ה - 1885), מוזכרים שלושה דיינים: מרי יחיא בן חיים אלשיך, מרי חיים בן שלום חבשוש ומרי יחיא מוסא "לפקח על ענייני בני ישראל היושבים חוץ למדינת צנעא על השוחטים והבודקים והדיינים והמריבות, ומה שהוא צורך רבים בכוח המסור בידינו מבי"ד הגדול...

בבי': טובי, פעמים 14 (תשמ"ג), ע' 101-103.

מרי יהודה בן אברהם חבשוש נולד בצנעא בשנת תרל"ב - 1872. עלה לארץ והתיישב בירושלים בשנת תרע"ב - 1912, שם שמש רב ודיין בקהילה, ראה באנציקלופדיה ע' 133 - 134.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי מסמך, בו הוא חתום עם מרי אברהם שחב ומרי דוד קאפח על הרשאה לשחיטה למרי שלמה בן יוסף מעברי, ביום שני י"ד באדר תרצ"ו - 1936.

להלן נוסח ההרשאה:*

בא לפנינו מר שלמה בן יוסף מעברי ויש לו ב'...

ביב': ממסמכי בן ציון ויוסף מעברי, רחובות

מרי יהודה בן אברהם חבשוש נולד בצנעא בשנת תרל"ב (1872). למד תורה אצל סבו מרי שלום חבשוש, ראש הישיבה המפורסמת בכניס מהרי"ץ, ומחבר הספר שושנת המלך.

עלה לארץ בשנת תרע"ב (1912) והתיישב בירושלים. שימש ראש ישיבת "תורת משה". מיקירי העיר ירושלים ומבוניה בחומר וברוח. עסק רבות בשימור מסורת אבות ובסיוע לנזקקים.

הוא שימש דיין בקהילה התימנית בירושלים. הוא חתום על שלושה פסקי דין של הקהילה...

בבי': רצהבי, במעגלות, ע' 351-352; י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ז מס' 139, 141.

מרי יחיא בן שלום חבשוש נולד בצנעא בשנת תק"ן (1790) למשפחת חכמים ונכבדים. הוא אביו של החוקר והמשכיל ר' חיים בן יחיא חבשוש, ושל שלמה (ע"ע), שוכר (ע"ע) ומאיר. שני האחרונים היו ידועים באהבת לימוד התורה ואהבת הצדק, ונפטרו בצנעא ברעב הכבד של שנת תרס"ה (1905).

מרי יחיא היה נכבד ומפורסם בחכמתו ובקיאותו בכל הספרות הרבנית, אהוב על הכול וידוע בענוותנותו ויושר ליבו. הוא הציל את מרי יחיא קורח, אביו...

בבי': סערת תימן, ע' כ"ט, קע"ד מס' 37.

ר' שוכר בן יחיא חבשוש נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. משפחתו הייתה נכבדת בצנעא. אביו, הוא מרי יחיא בן שלום (ע"ע קודם), והוא אחיו של החוקר המשכיל ר' חיים בן יחיא חבשוש.

הוא חתום על שטר הודאה בשנת תרמ"ז (1887) בצנעא בין יוסף בן יחיא ליוסף גיאת. לא נשא בתפקיד רשמי, אך מתוקף מעמדו וחכמתו שימש כדמות מוערכת שחתומה על שטר הודאה.

נפטר בצנעא בזמן הרעב הכבד של שנת תרס"ה (1905...

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ד מס' 67; סע"ת (ע"ע קודם).

עמודים