ר' זכריה בן סעדיה העתיק את ספר הקבלי לחם שלמה למרי שלמה בר' דוד הכהן בעיר מעבר שבמרכז תימן בשנת תנ"ה (1695). יתכן ומדובר בסופר הקודם.
בכה"י ס"ט דפים, והוא מומן ע"י ר' שלמה הלאל. השלמת הכתיבה הייתה ביום שישי, כ"ז בתמוז תנ"ה (1695). בדף 69ב' בכתיבה שונה כתוב "שירה נאה: אלף אלפתח" לר' יוסף בן ישראל.
בקולופון כתוב:
"נשלם... היום יום שישי כ"ז ימים לירח תמוז שנת ה' התנ"ה...
ר' זכריה בן סעדיה העתיק את שו"ע טור אבן העזר וטור חשן משפט בישוב צ'וראן, אשר בדרום תימן, בשנת תע"א (1710). יתכן והעתיק גם את כתבי היד משנת תנ"ה (1695) (ע"ע קודם).
בכה"י קס"ח דפים, שני טורים בעמוד, כ-57 שורות בעמוד. גוף הטקסט הוא הלכות מרן והגהות הרמ"א, ובשולי הדפים תוספת פירושים. נכתב במימון ר' סעדיה אברהם בן מעוד'ה ציחי. השלמת ההעתקה הייתה ביום ראשון, ט"ו בכסליו שנה זו. הועתק עפ"י...
מרי זכריה בן סעדיה כתב ספר בשם היראה במאה הי"ט. לא ידוע לי זמנו המדויק ומקומו.
הוא ידוע לי מתוך כתב יד אוטוגרף של ספרו, ועפ"י הערכה, כת"י מן המאה הי"ט, ולפי זה קבעתי את זמנו. כתב היד חסר בסופו. מרבה להביא מספר רבינו יונה וכן מהספר עבודת מקדש לר' מנחם די לונזאנו.
בכה"י ר"ע דפים, ובהקדמה הוא כותב:
"אני הצעיר זכריא בן א"מ סעדיא, ליקטתי קצת מאמרים מספרי רבותינו ז"ל המדברים...
ר' זכריה בן סעדיה העתיק סידור תפילה בשנת שמ"ח (1588) בישוב צֻלבי שבואדי עאשר. סידור זה מייצג את הסידורים הקדומים, ובהגדה של פסח לא ניכרים כלל שינויים ממנהגים שהגיעו באמצעות ספרי הדפוס. את השינויים והתוספות מסידורי הדפוס מצאתי בסידורי תימן החל משנת שמ"ג (1583) ואילך. בהגדה של פסח ניכרים מסורות עתיקות והשפעות מרס"ג, הרי"ף והרמב"ם.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה הסידור בחסד האל וברחמיו...
ר' זכריה בן סעדיה כתב שיר - ברק הבהב. לא ידוע זמנו ומקומו.
יתכן והוא ר' זכריה בן סעדיה הכתוב בערך הקודם. השיר עוסק במשיח הנוטה יותר לתפילה מאשר למלחמה. יתכן כי הוא חי בצנעא לאחר שנת תרס"ה (1905), שכן ישנו שיר - מצור הרעב - לר' יחיא סעיד (סעדיה), העוסק ברעב של שנה זו.
ר' זכריה בן סעדיה העתיק את הלכות שחיטה בישוב גוב, שבמחוז רחבה מצפון לצנעא, באמצע המאה הי"ז. כתב היד הוא הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש, עשר אותות ורעיא מהימנא. ר' זכריה בן סעדיה העתיק, כנראה, רק את הלכות שחיטה לרמב"ם עם הפירוש. חלק זה בכתב היד תופס מ"א דפים, ונכתב במימון ר' שלום בן מעוצ'ה. השלמת ההעתקה הייתה ביום שלישי, ג' בכסליו תכ"ו (1666).
בקולופון כתוב:
"שלים... בתלתא בשבא...
ר' זכריה בן חטר בן רמצ'אן העתיק חמשה חומשי תורה בעיר מעבר שבמרכז תימן בשנת של"ו (1576). כל כתב היד נעלם, ונותר בידינו רק דף אחד מהקולופון. עפ"י הקולופון נראה, כי העתיק את כל חמשה חומשי תורה עפ"י המסורה הן בפרשיות פתוחות והן אותיות לפופות ועקומות, חסר ויתור ועוד. כתב היד הועתק במימון שני קרובי משפחה: אברהם בן סעדיה בן מעודד ושלמה בן דוד בן מעודד בני אלטביעה.
להלן הכתוב בקולופון:
...ר' זכריה בן סעדיה בן עמרם העתיק את הלכות הרמב"ם בשנת רנ"ג (1493). לא ידוע מקומו.
בכה"י קע"ח דפים, ובהם הלכות הרמב"ם ספר זמנים, בכתיבות שונות.
בקולופון כתוב:
"וזכה מריה דספרא הדין זכריה בן סעדיה בן עמרם... וזכה הכותב המתחיל והמשלים לחזות... בשנת א' תת"ד שנין לשטרי (רנ"ג - 1493)".
ר' זכריה בן עודד בן זכריה בן תודה ידוע לנו מתוך דף קולופון של סידור, שהעתיק בשנת ת"ט (1649) בישוב קאע אלגדור. גוף הסידור לא נותר בידינו אלא דף הקולופון, ולכן לא ניתן לפרט יותר.
ר' זכריה בן שלום מימן, כנראה, את העתקת מדרש הגדול בצנעא בשנת ש"כ (1560). לא ידוע שם הסופר. יתכן ור' זכריה הוא הסופר.
בכה"י ס"ה דפים, הכוללים את מדרש הגדול לחומש בראשית. חסרים דפים רבים בכתב היד והוא מסתיים בפרשת בהעלותך. מסתבר, כי כתב היד הכיל את כל חמשה חומשי תורה ובידינו נותרו רק ס"ה דפים.
בקולופון כתוב:
"נשלם זה המדרש סוף חודש ניסן שלשנת אתתע"א שנין לשטרי (ש"כ - 1560...