ר' עואץ בן צאלח זכריה היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ביצ'א, בדרום מזרח תימן, בשנת תש"ח (1948). הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא.
המסמך מיום ו', כ"ד בסיון תש"ח (1948), מאשר קבלת סכום של שלושים ריאל לעניי העיר. החותמים הם ארבעה מנהיגי העיר ביצ'א וכולם ממשפחת זכריה: מרי שלום בן צאלח זכריא, מרי שלום בן מרי יחיא זכריה, מרי...
מרי עואץ יצחק זכריה היה חכם בעיר ביצ'א בדרום מזרח תימן. הוא נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה נוהג ללכת לאזור חבאן ללמד תורה, להסמיך שוחטים ועוד. הוא הסמיך את ר' יוסף בן מוסא מעטוף, אשר חי בשנת תר"ס (1900), ואת ר' הלאל סאלם בן הלל בן סאלם מאִלְחָאצִ'נה.
נפטר בחבאן בתחילת המאה העשרים כנראה.
מרי שלום בן יחיא זכריה היה דיין, וממנהיגי העיר ביצ'א בדרום מזרח תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא ישב בבית הדין עם מרי שלום בן מנשה-מת'נא זכריה - ראב"ד, ומרי שלום בן צאלח זכריה.
הוא חתום גם על מכתב לשליח העלייה חיים צדוק עם ראשי הקהילה, בח"י באב תש"ו (1946). חתומים על המכתב: מרי שלום בן מתנא זכריה, מרי שלום בן צאלח זכריה ומרי שלום בן יחיא זכריה.
הוא חתום גם על שטר קבלת כספי...
מרי שלום בן יחיא למשפחת זכריה היה דיין במחוז ביצ'א סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על מסמכים בשנים תש"ו - תש"ח. ראה באנציקלופדיה ע'
לאחר פרסום האנציקלופדיה ראיתי בספר שאלות ותשובות הרש"ז פרטים נוספים עליו.
הוא נולד בי"ז בניסן תר"ם - 1880 בכפר מרגלא שבמחוז ביצ'א, בדרום מזרח תימן. אביו יחיא בן שלום זכריה, ואמו גמילה בת מוסא מדמון. בגיל ח"י שנים למד בכפר הלכות שחיטה אצל דודו מרי...
מרי שלום בן יצחק זכריה היה מחכמי העיר ביצ'א בתחילת המאה העשרים. היה קשר בין חכמי העיר ביצ'א ליהודי חבאן, ומספר חכמים מביצ'א היו הולכים לחבאן כדי ללמד תורה, להורות הוראה ולהסמיך שוחטים. אף הוא מוזכר, כי היה נוהג ללכת לחבאן ללמד תורה.
לא ידוע מתי נפטר והיכן.
ר' שלום בן מנשה זכריה העתיק תורה ומגילות, לא ידוע זמן מדויק ומקומו. עפ"י הערכה, כתב היד מן המאה הי"ח-י"ט. יתכן כי כתב היד הועתק בעיר ביצ'א, בהסתמך על העובדה, כי משפחת זכריה פעלה בעיר זו. כה"י חסר וקטוע, ועפ"י הכתב נראה כי תלמיד העתיק לצורך לימודו. כה"י לא מנוקד ואין בו תרגום. חסרים דפים רבים בכתב היד. מתחיל מפרשת כי תשא. ק"ב הדפים הראשונים הם תורה, ומדף 102 מתחילות המגילות: שיר השירים, אסתר,...
מרי שלום בן מת'נא זכריה היה ראב"ד ורב ראשי בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הקהילה היהודית בעיר מנתה כחמש מאות נפש, ויחד עמו שימשו בבית הדין מרי שלום בן צאלח זכריה והדיין מרי שלום בן יחיא זכריה. בית הדין ישב בבית הכנסת הגדול של משפחת זכריה.
הוא חתום גם על מכתבי עלייה עם מרי שלום בן צאלח זכריה ביום שישי, כ"ו במרחשון תש"ו (1945).
מרי שלום בן צאלח זכריה היה דיין בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה דיין שני בבית הדין, בראשות מרי שלום בן מת'נא- מנשה זכריה. הדיין השלישי היה מרי שלום בן יחיא זכריה. בית הדין התכנס בבית הכנסת זכריה בחלק העליון שבעיר.
הוא חתום יחד עם שלושה מנהיגים נוספים ממשפחת זכריה על קבלת סכום של שלושים ריאל, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל, באמצעות ועד הרבנים בצנעא...
מרי סעדיה זנאר היה חכם בישוב עאתין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר עאתין נמצא באזור אנס מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושתים משפחות בערך: חגבי, מליחי, סעאדי, חנש, זכ'מי, סיאני, מעוצ'ה, זנאר, מקיטן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ' שלום חגבי, מרי שלום בן שלום חגבי, מרי שלום זכ'מי, מרי משה סעדיה ומרי חסן.
שמו ידוע מפנקס...
מרי דוד חדה היה ראב"ד ורב ראשי בחדה שבמחוז שרעב. נולד, כנראה, במחצית הראשונה של המאה הי"ט, ושימש ראב"ד ורב ראשי בסוף המאה הי"ט.
בניו, מרי יוסף, ישראל וסעדיה שימשו ראב"ד בדור שאחריו. היה מקובל גדול, ואודותיו שזורים נסים וסיפורי קדושים. אחד מהם פרסם מרי סעדיה חוזה, כיצד סירב להתיר עגונה, למרות שכמעט כל הדיינים התירו לאשה להתחתן. בזכות סירובו נמנע אסון גדול, שכן בהמשך נודע לחברי בית הדין...